u the one 4 me
true story

פה בשביל המוזיקה

u the one 4 me 25/04/2013 658 צפיות 3 תגובות
true story

"וכמובן גם שהיא לא מתקשרת איתנו ולא מסכימה להיפגש יותר עם הפסיכולוגית…" אני יושבת בחדר, שלובת ידיים, העצבים רוטטים וכפות הידיים מזיעות, המילים נכנסות מאוזן אחת ויוצאות מהשנייה. אימי והפסיכיאטר מדברים עליי כאילו אני לא נמצאת חצי סנטים לידם. ואז מפנים אליי את המבט, מצפים שאני אגיב. בתגובה הם מקבלים ממני משיכת כתפיים ומבט אטום שמשקף בבהירות את הניגוד שלי לשתף פעולה. אני יוצאת מהחדר בבקשת אמא, מתיישבת על הספסל ומחייכת בהקלה. אני לבד, סופסוף לבד. אני מוציאה את הפלאפון ואת האוזניות ופתאום הכל נהיה ורוד. האנשים המדכאים בפיג'מות התואמות נעלמים לכמה דקות מעיניי, הביתנים ה"מזמינים", האחיות בחלוקים לבנים שנועצות בי מבט ומרכלות, על הזקן המבולבל חולה האלצהיימר, שרק רוצה שיעזבו אותו. בדיוק כמוני. והמוזיקה.. המוזיקה שאני שומעת.. עוצרת את כל המחשבות ה"אובדניות", את כל הימים הנוראיים שאני עוברת, את ה"דיכאון", את הכל. המוזיקה עוצרת את העולם. ולמשך כמה דקות המסיכה יורדת, ואני נותנת לכמה דמעות בודדות לזלוג במורד לחיי. המוזיקה הזאת, שמחזיקה אותי בעולם הזה, מה הייתי עושה בלעדיה ? השירים מתנגנים לי חזק באוזן, קוראים תיגר על כל מי שינסה להרחיק אותי מהקצב. למשך כמה רגעים אין שכל, אין דאגות. ואז, אז 'היא' יוצאת, האישה שאני קוראת לה אמא, בעיניים עצובות וחצי דומעות, מלווה בפסיכיאטר שמושיט לה טישו. הם מביטים בי. ושוב אני נאנחת, מסרבת לעזרתה של אימי, קמה מהכיסא והולכת עם ידיים בכיסי הסוודר הענקיים שלי, הולכת דרך השביל המוכר עד כאב, הרחק הרחק מהמקום הזה. מהמקום הרע הזה. אני נכנסת לאוטו, מתעלמת לחלוטין מבכייה של אימי. ואז, האוטו שב לחיים. ואנחנו נוסעות. השלט של בית החולים מתרחק מאיתנו לאט לאט. היי שלום שלוותה, אני לא אתגעגע.


תגובות (3)

ואיי את בסדר אחשב?

25/04/2013 16:22

וואו גם בשבילי מוזיקה זה החיים(: מה הייתי עושה בלעדיה ? החיים היו דיכאוניים ועצובים ובלי שמחה… תאמיני לי אם יש רגע שבו אני לא שומעת מוזיקה או שרה או מזמזמת בראש אז זה כשאני ישנה וגם לא תמיד חחחחחחח

25/04/2013 22:13

מוזיקה היא אחת האהבות הכי חשובות עבורי מוזיקה היא אחת למיליון עבורי
מוזיקה מבינה אותי ,מוזיקה שומעת אותי
ומרגישה אותי אני אוהבת מוזיקה זה החיים שלי
אני מאוד מחוברת לעולם המוזיקה כי המוזיקה עזרה לי ארבה
מאוד בחיים ואני אפילו לא בחיי המוזיקה בחיים האמיתיים
היא מחזקת אותי ולא אין לי ארבה אנשים שמבינים אותי כול כך
אבל את כתבת את זה יפה מאוד
אוהבת שרית
ושבת שלום

25/04/2013 23:45
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך