קשה לי… זה לא אומר שאני מפונקת

שקדי ^_^ 24/11/2013 791 צפיות 8 תגובות

אני מרגישה את זה.
זה קרב יותר ויותר מיום ליום.
היום נשברתי.
היום נשברתי בפעם השלישית.
השנייה הייתה ביום שישי, כשחזרת עם אמי הביתה מארוחת שישי אצל סבתי.
הראשונה… אני לא בדיוק זוכרת היא ככל הנראה הייתה עוד בתחילת חודש אוקטובר.
אני פוחדת… אני פוחדת לא מזה שלא יהיו לי אפשרויות אני פוחדת מזה שיש לי יותר מידי אפשרויות.
אף אחד לא רוצה לחיות בדרך חד סטרית, טוב אני לא מכירה את ה"אף אחד" הזה אבל אני יודעת שהוא אידיוט. ברגע שיש לך יותר מידי אפשרויות אתה מבולבל – אתה פוחד שתבחר בדבר הלא נכון וזה יוצר לך לחץ. אני כרגע נמצאת במקום הזה, של הלחץ. קשה לי? מאד.
בהתחלה בכלל תכננתי לכתוב על התחלה חדשה, התחלה שכנראה אני רוצה יותר מידי.
האמת? כבר הייתי באמצע הקטע כהחלטתי למחוק אותו.
למה? כי כתבתי "למה אני רוצה התחלה חדשה כל כך? טוב לי איפה שאני" ואז הבנתי למה אני כל כך רוצה התחלה חדשה – לא טוב לי.
לא טוב לי אם איך שאני נראית.
לא טוב לי שהממוצע שלי – שכל כך השקעתי בו – נהרס על ידי שתי מקצועות.
מתמטיקה וערבית.
כל כך קשה לי עם העובדה שאני לא מצליחה במבחנים במתמטיקה – אני יודעת את החומר, אני מבינה אותו, טוב מאד, אני מצליחה בשיעורי בית ובכיתה לענות על רוב השאלות כמו שצריך – למה במבחנים לא?
וערבית – מקצוע שאין בו שום אפשרות לבגרות אצלי בבית ספר (מכיוון חוסר במורים) עדיין הורס לי את הממוצע.
לא טוב לי כרגע, לא טוב לי.
אני מבולבלת, אני מרגישה ברצפה, אני לא מצליחה להרים את עצמי כבר.
אני מרגישה שאני עוד מעט מתמוטטת, אבל אני מנסה להשאר על הקרקע,
מה הכי מפריע לי?
מפריע לי שהמורים וההורים וכל המבוגרים בטוחים בזה שאנחנו – דור מפונק.
אנחנו לא מפונקים!!!!!!!!
אנחנו לומדים חומר בכיתה ו שהם ככל הנראה למדו לבגרות!
אנחנו צריכים להתמודד עם עשרה בחנים, שני מבחנים, טונות שיעורי בית, בלבול לגבי החיים כי עכשיו יש כל כך הרבה עבודות וכל כך הרבה כיוונים – וקשה לנו.
למה אסור להגיד את זה?
למה כשאני אומרת את זה בפני ההורים הם מחזירים "אתם דור מפונק שקד" סעמק נשבר לי כבר.
נכון שאנחנו כל היום בסמרטפונים שלנו, אף אחד לא חשב למה?
אני די בטוחה שלשמה אנחנו בורחים – אנחנו מסתתרים מאחורי המדיה בשביל לברוח מהמשבר שאנו חווים כעת.
המבוגרים מאשימים אותנו שאנחנו לא מתקשרים ושזה אשמת הסמרטפונים – חשבתם אולי שאנחנו פשוט פוחדים לדבר?
חשבתם אולי שאנחנו פוחדים שאם נדבר כל החרא שנאגר אצלנו יצא החוצה?
ואז נחשב חלשים.
וחלשים לא שורדים.
ואני לא רוצה להיות חלשה – אבל הכאב ראש שלי מתעצם והדמעות יורדות בפעם הרביעית ואני מרגישה איך הלחץ מתחיל מתחיל להתפרץ.
קשה לי.
למה אסור לומר את זה?


תגובות (8)

וואו… הרבה כעס עצור.. אבל כעס מוצדק. אני מאמינה ותומכת בכל מילה ומילה שאמרת.. אני שמחה שיש למישהו את האומץ להוציא את זה.. למרות שזה רק אתר שלא הרבה יודעים עליו.. אבל אני שמחה שיש מישהי כמוך שאומרת מה שמפריע לה!! ולא פוחדת להודות שקשה!! אני גאה בך שקד!

24/11/2013 09:16

אבל עם כל פריקה ופריקה אני מרגישה רע יותר ויותר!! מה לא בסדר בי…

24/11/2013 09:35

מבינה בהחלט.
אני פחות בקטע של מתמטיקה אבל אני יודעת כמה מאכזב ומציק זה ללמוד ולעבוד על משהו ובסוף הוא נהרס… (או שהציון נמוך)
והיי, בין פריקה לפריקה את אולי מרגישה שעדיין קשה לך, אבל באיזשהו שלב זה פוחת, זה כמעט חייב לקרות..

24/11/2013 09:51

אני רק רוצה שזה ייפסק שהחיים שלי יחזרו למסלולם ואני אוכל לכתוב שירים שוב, שאני אפסיק לכתוב את קטעי הפריקה האלה שרק גורמים לי להרגיש חלשה יותר וגם גורמים לכאב ראש ברמה של "מה אם אני אראה לעצמי בראש.. זה יעביר את הכאב?" וזה כבר נמאס!! והנה שוב אני מתפרקת בתגובות, איזה יופי, טוב לפחות הציניות מעודדת אותי מעט – ושלומצי, אבל זה כבר סיפור אחר

24/11/2013 09:57

לכולם(עמט..) יש זמנים כאלה… גם לי הייתה תקופה שלא הייתי מסוגלת לקרוא סיפורים או דברים שמחים וכל מה שכתבתי היה פריקה…
זה לבסוף עובר, את תראי.
זה פשוט יחלוף לך מעצמו, לפחות זה מה שקרה לי…
את תמיד מוזמנת לפרוק, ואל תדאגי, לאף אחד כאן לא אכפת שאת עושה את זה!

24/11/2013 10:03

לי אכפת!! נמאס לי לפרוק ולפרוק ולפרוק ולפרוק ולפרוק ולפרוק אני רוצה שהמצב באמת ישתפר… אני יודעת שזה יקרה אבל מה הבעיה שזה יקרה עכשיו? מה אני שונאת את עצמי כל כך? מה הבעיה של הנפש שלי להיות שמחה?! טוב זה כבר דפוק מה שאמרתי… אולי מהתגובות האלה יוצא משהו טוב..

24/11/2013 10:07

גם אני הרגשתי בדיוק כמוך..
ובקשר לאיך שאת מרגישה בקשר לעצמך את יכולה להסתכל במראה ולהגיד "אני קצת שמנה פה והזה לא זה ובלה בלה בלה" אבל את יכולה להגיד מצד שני "אז מה שאני טיפה שמנה פה, אף אחד לא מושלם, זאת מי שאני ושיקפוץ העולם!" (אני לא יודעת איך את נראית, פשוט יש בכללי המון בנות שחושבות שהם שמנות אז זאת דוגמה קלה)

24/11/2013 10:11

אני לא חושבת שאני שמנה, אני מודעת למשקלי הגבולי אבל זה לא מה שחשוב כאן כי זה בר שינוי אני מתכוונת לאף שלי – זה נושא שמציק לי, תמיד, ואני כבר לא מסוגלת לחכות לגיל 16… בשיא הרצינות.

24/11/2013 10:25
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך