אני מרגישה ממשמוזר שאני מעלה את זה. ממש ממש. אני יודעת שזה נשמע פלצני. מצטערת אם מישהו אתאכזב מזה שלא גיליתי את הסוד שלי בסוף, כי כמו שכתבתי קשה לי לדבר עליו. ומי שתהה, כן. הסיפור הזה אמיתי. אני סתם עכשיו במצב רגשי אז רציתי להעביר לכתב את מה שאני מרגישה בשנה האחרונה. מצטערת אם זה לא כתוב טוב פשוט כתבתי את זה בלי לעבור על זה. אז אני רוצה ממש להודות לבנות מהכיתה שהן החברות הכי טובות שיכולתי לבקש.
וגם לשירה ושחר החברות הוותיקות שלי.
והכי, הכי תודה לאביה.
אני יודעת שחפרתי על זה אבל אני חייבת.
תודה.
תודה שהקשבת לי באמצע הלילה.
תודה שרככת את האווירה כדי שאני ירגיש נוח.
תודה שלא הסתייגת כששמעת את זה.
תודה שאני יכולה להיות בטוחה לא תספרי את זה.
אני מרגישה שאת לעולם לא תוכלי להבין כמה זה חשוב לי אז כל מה שאני יכולה לעשות זה לכתוב לך מילה אחת.
תודה. 

תודה.

02/08/2011 1036 צפיות 7 תגובות
אני מרגישה ממשמוזר שאני מעלה את זה. ממש ממש. אני יודעת שזה נשמע פלצני. מצטערת אם מישהו אתאכזב מזה שלא גיליתי את הסוד שלי בסוף, כי כמו שכתבתי קשה לי לדבר עליו. ומי שתהה, כן. הסיפור הזה אמיתי. אני סתם עכשיו במצב רגשי אז רציתי להעביר לכתב את מה שאני מרגישה בשנה האחרונה. מצטערת אם זה לא כתוב טוב פשוט כתבתי את זה בלי לעבור על זה. אז אני רוצה ממש להודות לבנות מהכיתה שהן החברות הכי טובות שיכולתי לבקש.
וגם לשירה ושחר החברות הוותיקות שלי.
והכי, הכי תודה לאביה.
אני יודעת שחפרתי על זה אבל אני חייבת.
תודה.
תודה שהקשבת לי באמצע הלילה.
תודה שרככת את האווירה כדי שאני ירגיש נוח.
תודה שלא הסתייגת כששמעת את זה.
תודה שאני יכולה להיות בטוחה לא תספרי את זה.
אני מרגישה שאת לעולם לא תוכלי להבין כמה זה חשוב לי אז כל מה שאני יכולה לעשות זה לכתוב לך מילה אחת.
תודה. 

יש לי סוד.
סוד גדול.
יש כאלה שיגידו סוד אפל.
שבוע שמרתי את הסוד הזה בפנים.
ואז סיפרתי להורים.
אבל הם לא האמינו.
זה לא יקרה להם.
לא במשפחה שלנו.
לא למשפחות הטובות.
התאכזבתי.
שנה עברתי עם הסוד שנשאר בתוך המשפחה.
שרק חלקם יודעים אותו.
שמור.
מוגן.
ואני הרוסה.
אבל בפנים.
רק בפנים.
כלפי חוץ לא יודעים מה עובר עליי.
החיים ממשיכים.
שמחים.
מאושרים.
ואני?
אני נשברת.
חיה בבית נכשל.
מהמשפחה שלי אני מתרחקת.
כשהייתי צריכה הם לא היו שם.
הבית שלי לא מסמל בשבילי את הדברים שהוא מסמל לשאר.
אין בו את החום וההגנה שהייתי צריכה ממנו.
הוא לא נתן לי את זה.
עברתי בית ספר.
פגשתי חברות חדשות.
שגרמו לי להרגיש שאני שווה משהו.
היה לי טוב איתם.
היה לי טוב אחרי הרבה זמן.
ולאט לאט נפתחתי.
התחלתי לספר.
אבל קצת.
ממש קצת.
לאחת סיפרתי את הסוד.
אבל התחרטתי.
פתאום לא היה לי נעים לפגוש אותה.
להסתכל לה בפנים בידיעה שהנושא הזה תלוי בינינו.
התרחקתי.
והשנה הסתיימה.
עברה שנה מהמקרה.
עם אח אחד אני לא מדברת.
עם האחרים אני גם לא בדיוק.
תמיד חושבת מה יקרה שאספר את הסוד.
ומתחילה לבכות.
קשה לי.
חברות שלי מנסות לברר מה קרה שזה כל כך נורא.
אבל אני פוחדת לאבד עוד אחת מהם.
כי הם טובות כל כך.
ואחת, מיוחדת במינה עשתה את זה.
היא גרמה לי לדבר.
והיא עשתה את זה טוב.
היא הבינה אותי.
ולא הסתייגה.
וגרמה לי להרגיש טוב.
ויש לי רק מילה אחת להגיד לה.
תודה.


תגובות (7)

זה מקסים,יהלה!!!!!!!
אני ממש מצטערת לשמוע זאת :(

02/08/2011 18:15

וואו..
זה ממש מרגש ועצוב :(

02/08/2011 18:20

אאווווו רוטש!!!! רצינית שאני מורידה פה דמעות!! או יותר נכון בוכה :) :/

02/08/2011 23:43

לכל אחד יש רגעים קשים, סודות אפלים, אפילו אם זה לא נראה על פני השטח כמו כתבת. בסופו של דבר כולנו באותה סירה…

03/08/2011 00:32

וואו!
מדהים!
מרגש, עצוב,
כל כך נכון!
מסכימה עם קלייר!

03/08/2011 13:43

מה הסוווד?!?!!?!!?!??!!??!?!
סורי על החוווצפה!! אני ממש ממש ממש ממש סקרנית!!!=]
את כותבת מהמם!!!!!!!!!!! אוווף! מהההה הסוווווד?!?! אני בשוק שאף אחד לא שאל, אבל תמיד יש פעם ראשונה..=]
האם תגלי לי?=]=]=]

18/08/2011 21:33

מה הסוווד?!?!!?!!?!??!!??!?!
סורי על החוווצפה!! אני ממש ממש ממש ממש סקרנית!!!=]
את כותבת מהמם!!!!!!!!!!! אוווף! מהההה הסוווווד?!?! אני בשוק שאף אחד לא שאל, אבל תמיד יש פעם ראשונה..=]
האם תגלי לי?=]=]=]

18/08/2011 21:33
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך