בקי
כמיהה לילדות כמיהה לעבר ההווה הוא המכתיב את המצב ואת העתיד זה לא נתון בידנו - מקווים שיהיה מקסים - שלום עם שכנינו , בלי תאונות דרכים בלי אלימות כואבת וככלל עתיד ורוד הלוואי
לו - יהי.
בקי

3 המוסקיטריות

בקי 09/06/2011 611 צפיות 4 תגובות
כמיהה לילדות כמיהה לעבר ההווה הוא המכתיב את המצב ואת העתיד זה לא נתון בידנו - מקווים שיהיה מקסים - שלום עם שכנינו , בלי תאונות דרכים בלי אלימות כואבת וככלל עתיד ורוד הלוואי
לו - יהי.
בקי

אני מבקשת הפעם לספר על 2 חברותי שיחד איתי נקראנו "3 המוסקיטריות". עליתי ארצה עם משפחתי בהיותי ילדה קטנה בת 7 שנים.

ככל העולים מבולגריה לאחר השהייה בבית עולים (בית שלא הבנתי היכן הגג שלו ???) כל אב משפחה נסע ליפו כי מפה לאוזן עברה השמועה ששם נמצאים חלק גדול מהעליה הבולגרית ארצה ביפו וגם אבי כאמור נסע לחפש קורת גג (בית עם גג ודלת נורמלית) ומצא דירה קטנטנה עם חדר ומטבח ארוך כמו מסדרון צר וארוך ושירותים לא משהו ועל אמבטיה זו היתה פרוצדורה ארוכה אך אל דאגה התקלחנו..

אבי חזר לבית העולים שהיה "בפרדס חנה" ונסענו כולנו ל"דירה החדשה" תאמינו לי היא נראתה לנו יותר מ"ארמון" ממש התאהבנו בה.

בבנין זה גרו כבר קצת לפני בואינו 2 בנות ואני התחברתי אליהם מיד ולא זזנו אחת בלי השנייה ובלי השלישית.

החברות הייתה מבורכת היינו קשורות מאד ויכולנו לספר ולתאר מה עובר עלינו כיצד אנו נקלטנו ועוד ועוד.

בימי שבת היינו מקבלות מההורים פרוטה אחת והיינו יוצאות לטייל.

הבית שלנו היה לא רחוק מהלונה=פארק ושם בילינו כמעט בכל שבת. בלונה פארק היו קרוסלות, גלגל ענק, רכבת שדים ועוד מתקנים כאלה אך המקום שהכי אהבתי היה "מראות מצחיקות" בביתן זה היו 3 מראות ענקיות וכל מראה הראתה את העומד מולה בצורה שונה האחת הראה את האיש גבוה ורזה השנייה שמן וגוץ והשלישית נמוך יותר מננס. למיותר לציין שאני הייתי משתהה זמן רק ליד הגבוה והרזה.

בכניסה למראות המצחיקות היה כרוז שקרא בקולי קולות: הקשיבו הקשיבו דבר חדש בלונה פארק מי שלא צחק יבוא להנה כאן צוחקים בלי צנע.

לחדד את האוזן לא סתם נאמר בלי צנע מאחר ובאותם ימים חילקו לכל משפחה קופונים למצרכי היסוד וכל אלה שלא היה להם אפשרות לקנות אלא להשתמש רק בקופונים היו ממש מסכנים אך בעיניים של אז הייתי מאושרת וכל מה שאמי הכינה היה מעדן וטעים לכולנו.

החברות שלי הן שושנה חננאל ( היום פרופסור במכון ויצמן) השנייה ויטה אשכנזי (מורה ומחנכת בבית ספר נדמה לי יסודי) והשלישת חברתכם החמודה בקי לוי כותבת סיפורים באתר זה.

התגעגעתי מאד לחברותי או נכון יותר לזמנים ההם ולמרות החוסר בכסף ופשטות הדיור ושמלה אחת ליום שבת ובגד אחד לבית הספר (מכבסים בלילה ולובשים למחרת) יחד עם כל זאת התקופה נתנה לנו שיעור מאלף של החיים.

תודה לאתר סיפורים שאיפשר לי לספר על 3 המוסקיטריות.

באהבה בקי


תגובות (4)

יפה מאוד האבתי בקי תמשיחי

22/10/2011 04:15

תודה רבה מישל ♥♥♥♥

22/10/2011 05:07

מקסים!! ♥

22/10/2011 09:07

תעשי מזה ספר על דמותכין כשהייתן קטנות >< זה רעיון ענקק

22/10/2011 09:08
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך