My Life: פרק 3 – אל.

'אל.
פשוט אל.
אל תעשו את זה.
אף פעם.
לעולם.
אתם תתחרטו על זה.
אני עוצרת אותכם עכשיו.
למרות שזה בטח כבר קרה.
אבל אל.
אל תסמכו עלי.'

מדי יום אני רוצה לצרוח את זה פשוט.
זה כל הזמן בראש שלי.
אבל אני לא אצרח.
אני לא אשבר.
אני אתן לאנשים מראה,
מראה של שלמות.
של אמון.
אבל זה הרי הכל שקר, נכון?
אסור לכם לסמוך עלי.

רגע,
זה לא בדיוק נכון.
אפשר לסמוך עלי במאה אחוז.
אבל מה,
אל תאמינו לי.
אף פעם.
99 אחוזים מהדברים שאמרתי לא באמת התכוונתי.
אבל זה לא מכוונה רעה, לפעמים כן.
אבל מדי פעם קל יותר לשמור,
קל יותר לשתוק.
שאני מדברת איתכם תהיו בטוחים שברוב הזמן אני אומרת מה שאני חושבת.
ככה אפשר לסמוך עלי.
אבל שזה מגיע עלי, ולדברים שעשיתי, תהיו בטוחים שאני אשקר.
אבל זה לא תמיד לשקר.
זה פשוט לא לומר.
ולמה?
כי אף אחד כמעט לא נתן לי סיבה לומר.
כמעט.
אבל זה כבר סיפור אחר.
סיכומו של סיפור,
אל תאמינו ל99 מהדברים שאני אומרת.
אבל אל תסמכו על אף אחד.
תחסכו מעצמכם כאב מיותר.