Undo!

פרסומת.
על אפליקציה מרשימה.
אני מתחילה להתעניין.
אני מתיישבת על הספה בנוחות ומחבקת את הברכיים.
"Undo!" בפעם השלישית, משכנע.
הקול שלו משכנע.
ולמרות שאני לא כזו שמתחרטת.
בא לי על זה.
כל כך.
להעלות משהו רק בשביל למחוק אותו לתמיד.
ואז?
החיסרון.
היא לא קיימת.
אני מתבאסת וצוחקת על עצמי בו זמנית.
ואז?
מתרשמת.
פרסומת הזויה.
והנה, חוזרת לצחוק…