יש לי הרבה מה להוסיף ולומר, וכבר ראיתי שנתתי לכם עומס, והתקוונתי לתת עוד ועוד.. אז תחייכו וחכו לחלק הבא.
ותשאלו שאלות...

אחותי- פרק 1- חלק א'

26/12/2011 755 צפיות אין תגובות
יש לי הרבה מה להוסיף ולומר, וכבר ראיתי שנתתי לכם עומס, והתקוונתי לתת עוד ועוד.. אז תחייכו וחכו לחלק הבא.
ותשאלו שאלות...

אז ככה, קודם כל, מי שבאמת לא יירצה לוותר על הקריאה של הסיפור הזה, טועה. כי זה הולך להיות אחד הסיוטים שלו.
כשאני שמה את הסימן ~ זה אומר שאת לומדים עליי. כשאני שמה את הסימן הזה – זה אומר שאתם לומדים על אחותי.
חילקתי את הפרק- הנושא שנדבר עליו הפעם, לכמה חלקים, כדי שתוכלו לקרוא קצת ולא יותר מידי בפרק אחד ותתעלפו על המקום.
עכשיו ניראה לכם, 'היי היא מצאה שם יפה לסיפור חדש ומקורי!'. אז זהו שלא. הסיפור הזה, באמת הולך להיות על אחותי.
כעת, יש לכם כבר כמה שאלות בראש. לדוגמא: 'למה את עושה סיפור על אחותך?' 'מה מעניין בחיים של אחותך?' 'את משועממת?' וכו'. אני אוכל לענות לכם על זאת אחר כך.
אז…. עם קראתם עד כאן החיים של אחותי מעניינים אותכם?
אז בואו נבהיר כמה דברים:
אחת- אתם תלמדו לא להסיק מסקנות ודעות קדומות.
שתיים-אתם תלמדו הרבה מהסיפור הזה.
שלוש- אל תסיקו מסקנות ודעות קדומות, כי מה שאתם תסיקו, יהיה בדיוק ההפך בפרק הבא, לא החלק, הפרק.
אז הסיפור הזה הוא גם סוג של יומן שלי, ובכן, התחלתי אותו רק בגלל משהו קטן שקשור אליי, שהתפתח לכך שאני מספר על אחותי. אז בחלק הזה של הפרק אתם לומדים לא להסיק מסקנות ודעות קדומות, ואיך התחלתי בעצם את הסיפור:
ישבתי לי על כיסא המחשב, קראתי סיפור חדש של אחד המחברים כאן, ונהנתי מכל רגע.
כשגמרתי לקרוא את הסיפור, הבטתי בתגובות חדשות, וראיתי ששיר מחוברת לאתר. החלטתי לעבור למסך הפייסבוק ~ חלק מהיומן האישי- אני מכורה לפייסבוק ואין מצב שלא תמצאו אותו איתי על מסך המחשב~
בדקתי בצ'אט הפייסבוק אם שיר מחוברת, אך התאכזבתי.
לפתע חדבתי על מה זאני רוצה להגיד לה: 'שיר, את תמיד מתחברת בערב, שהורי אומרים לי '"מיל, לכי לישון יש מחר בית ספר!" גם כשיש חופשה. אחר כך *אחותי* מגיעה סוגרת את הדלת, נעמדת בכניסה, מנופפת לי לשלום, ואני משיבה לה ניפוף קל של שלום. היא הולכת לחדרה, ולאחר מספר דקות חוזרת לסלון, נעמדת שוב ליד הספה הקטנה, בודקת משהו בפאלפון, מגרדת בראש -לאחותי *אין כינים*, זו אחת הדרכים שלה לחשוב, ויש עוד כמה.. ושלי הרבה יותר גרועות- היא מגרדת בראש ואומרת "מיל אני צריכה את המחשב.." ' כל זה הייתי צריכה להגיד לשיר, והרגשתי שזה יותר מידי, חוץ מזה, שאתה מתככנן מראש לכתוב על מישהו, אין לך מה לכתוב, לי יש כבר המון.
עכשיו אני רוצה, שתישאלו מה שבא לכם כדי שתקבלו תשובה, כי לא בטוח שיהיו תשובות בפרקים או בחלקים הבאים ולכן כדאי לכם לשאול.
עכשיו, בטח הסקתם שאחותי מבלה בלילות, שאחותי איזו 'פרחה' * למרות שאמרתי לא להסיק מסקנות ודעות קדומות, ולכן הפרתם את החוק שלמדתם היום. אבל לא חשוב, כי בהמשך תגלו איך טעיתם, ואז תפנימו את השיעור. אז למעשה, אני עוזרת לכם, אני מלמדת אתכם להיות אנשים טובים יותר *


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך