אני מוחאת על כללי התנהגות חברתיים!
"היי, הכל בסדר?"
'הכל בסדר?'? זו שאלה טיפשית, אם הכל היה בסדר למה העיניים שלי אדומות כל כך? למה אני ברחתי משם בוכה? כי 'הכל בסדר?' אז לא! כלום לא פאקינג בסדר! נמאס לי! מהכל! נמאס לי מאנשים שמתנשאים עלי, שיורדים עלי כדאי להרגיש טוב עם עצמם ובמיוחד כאלה שעוברים את החומות שלי, גורמים לי לבטוח בהם למרות שנשבעתי לעצמי לא לבטוח באף אחד יותר, ואז שוברים אותי. למה שאני אהיה בסדר? למה שמשהו יהיה בסדר? כל העולם הזה בנוי על שקרים ושאלות שבאות ללא כוונה. איש מעולם לא שאל אותי אם אני בסדר ובאמת רצה לקבל תשובה כנה. כי הרי לאנשים הרבה יותר נוח להתמודד עם החיים כדבר טוב, הכל שטחי ויעבור תוך דקות, אז אין סיבה להתעניין באנשים אחרים כשזה לא מחויב ע"י החוקים החברתיים שאנו משועבדים אליהם או כדי להשיג משהו שיגרום לכמה דקות של סיפוק.
אז לא, כלום לא בסדר, אבל לא באמת אכפת לך, אז למה שאני ישתף אותך? אני פשוט אומר
"כן כן, הכל בסדר,פשוט נכנס לי משהו לעין" עם זיוף של חיוך קטן "אני אחזור עוד דקה"
תגובות (2)
יהיה=אהיה
יאמר=אומר
בקיצור, פעלים בעתיד גוף ראשון מתחילים ב-א'.
ובקטעים לא כותבים משהו בכוכביות.
אבל מלבד זאת, יש בקטע הזה משהו מאוד נכון. אני זוכרת שידיד שלי היה עונה תמיד שלא. הכל לא בסדר.
כי ככה זה. אנשים מעדיפים לעבור על הדברים לסדר היום. זה יותר קל.
תודה, והקטע הזה בא בעקבות כמה שיחות עם חבר ממש קרוב שלי