באר התקווה
אני טובעת בים של שקרים
ושוחה בין הכחשות
אוהבת לבקר בנהר העצב
ולשתות את מימי המסיכות
אגם האהבה עכור בטיפות של שנאה
גשם של קנאה שוטף את ראשינו
דמעות של אכזבה זולגות מעינינו
ים הסליחה כבר מזמן סגור למבקרים,
ממילא הכניסות ירדו עם השנים.
מתקלחת מדי פעם במימי השתיקה
שוטפת את פניי במימי השגרה
מעיין התשוקה הזדהם בזימה,
נהר האמת נעלם מדי בוקר עם הזריחה.
באר התקווה עוד קיימת אי שם, מוסתרת היטב בין הר הדיכאון לגבעת השמחה. ומי שאי פעם ירצה למצוא אותה.. טוב, בהצלחה.
תגובות (2)
דימויי יפה. קצת פסימי מדי, אבל מייחד את הקטע. השורה האחרונה גם נותנת תקווה וגם מבטלת אותה, וסוגרת בצורה יפה את הקטע.
טעויות טכניות קטנות:
בשתי השורות הראשונות בבית האחרון כתוב מדי פעם, כדאי להוריד את אחד מהם. באר היא נקבה:
בְּאֵר – נקבה
1.בור מים מעשה ידי אדם
– ״באר התקווה עוד קיימת (אי) שם, מוסתרת היטב…״
אהבתי. 4.
תודה:)
שמחה שאהבת!
ואני מתקנת עכשיו תודה על התיקון:-*