האגם הנטוש《פרק שני 》- להתחבר לעצמי .

התעייפתי מהריצה , מהמחשבות , הלב שלי נשבר .
תחשבו שהייתם צריכים להכיל כאב של אנשים רבים , כל יום מישהו אחר מת .
זה ממוטט אותי , זה הורג אותי מבפנים .

הייתי חייבת לנוח , הלכתי למיטה רציתי לישון אך , לא הצלחתי להירדם .
רציתי להיפטר מתחושת הצער והכאב ..
לאט לאט היד שלי הגיעה למטה .
התחלתי לגעת בעצמי. אהבתי את התחושה הזאת , להיות עם עצמי שם לבד , להרגיש את הגוף שלי , ידיי המשיכו לגעת וירדו לאזור איבר מיני , העברתי את האצבע , משהו הרגיש אחר , התחלתי לגעת בזה ולהנות , נהניתי זה היה עוצמתי מין דיגדוג פלאי שמתרחש בגופי , זה גרם לי לשכוח את הכל .
אולי אני בכל זאת נערה רגילה , שלא רואה רוחות רפאים .
הפסקתי. כיסיתי את עצמי בשמיכת הצמר , אהבתי להרגיש את השמיכה על גופי העירום זה הרגיע אותי .
קמתי ב5:00 בבוקר , קמתי כולי מזיעה . הרגשתי כאב בראשי , זה התגבר לא הצלחתי לזוז .
צעקתי , כמובן שאין מענה , הרי חוץ ממני אין אף אחד בבית הנופש הזה .
סבא שלי קנה אותו ב1987.
ההורים שלי גרים בקנדה , ואני רציתי להישאר פה לקיץ , אני מרגישה מחוברת לאגם הצמוד אל הבית , האגם הנטוש .
אני שומעת ילדה קטנה בוכה רצתי במהרה החוצה אבל לא ראיתי אותה…. ' איפה את ' חשבתי לעצמי