הלוואי שהיינו רק נשמות בחלל.

28/03/2013 701 צפיות 3 תגובות

אומרים, שהחיצון זה מה שחשוב.
שעל פי החיצון נקבע הרושם הראשוני, שעל פי חיצון קובעים אם אתה שווה משהו.
כולם מטפחים כל כך את החיצון הזה.
אבל החיצון הזה מכשיל.
החיצון הוא שקר.

זה שהחיצון שלי מחייך לא אומר שהלב שלי מחייך.
זה שהחיצון שלי יפה לא אומר שהלב שלי יפה.
הלב שלי שבור. הוא מתפורר. הוא שחור.

הלוואי שממבט אחד היינו יכולים לראות את כל האני שלנו.
שהיינו יכולים לקרוא אחד את השני כמו קלף פתוח.
שלא היה לנו חיצון.
שלא היה לנו שקר שמנסה לייפה את המציאות,
את האני שלנו.
כי האני שלנו טוב כמו שהוא.

החיצון הוא מועקה שכולנו מטפלים בו.
נותנים לו סיבות להמשיך להשתלט ולהתקיים.
גורם לנו להתנהג כמו חסרי מוח.
ותראו מה זה.
הוא הצליח לעבוד על כולנו.


תגובות (3)

אני מסכימה, המסר כאן הוא נכון וחשוב, אני אישית מתעבת אנשים שחושבים שהבינו הכל ממבט אחד שהעיפו לעברך, ששופטים ולא נותנים הזדמנות להכיר באמת אחרים… וכתבת את זה ממש יפה. היכולת שלך לבטא את העניין כל כך יפה, במילים מעטות אך ציוריות ויפות ממש מרשים! כל הכבוד, הסיפור יצא מדהים, אהבתי מאוד! חג כשר ושמח לך!

28/03/2013 16:22

את כתבת את זה כל כך יפה הרגשתי כאילו אני נמצאת בתוך הסיפור יפה מאוד מאוד
אוהבת שרית ולילה טוב

28/03/2013 17:03

הלאווי…
וזה באמת היה קורה והלאווי שכל הסיפורים שלך יהיו כאלה!??!!!

29/03/2013 01:03
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך