הצד היפה שלי
עכשיו כשאני חושבת,
ובכתביי מהרהרת,
קשה לא לשים לב,
שאני מרבה להתרברב.
פתאום אני יפה יותר,
חכמה לבלי היכר.
אמיצה עד למאוד,
בעלת הדר והוד.
אני מכה על חטא וחוזרת,
בחיים אני לא כזאת נהדרת.
האמת קצת כואבת,
שמאחוריי מסיכה אני מסתתרת.
אך חופש נותן לי הדף,
ועם הדיו שעליי מועדף,
אני עפה בשחקי הדמיון,
ומוצאת לעצמי פתרון.
אז סלחו לי חבריי,
התוודאתי על שקריי,
מיד אשוב למחברתי,
וסיפור לבן חדש אמציא.
תגובות (8)
כן. חמוד מאוד
חמוד. (חח זה מזכיר לי שכשהייתי קטן ממש והיה לי יומן – שכתבתי בו רק איזה שלוש פעמים- צינזרתי הכל, שיקרתי לעצמי, אני משער)
לי היו 200 יומנים שבכל אחד מהם כתבתי רק פעם אחת במקסימום
נחמד מאוד.
אני דווקא אהבתי את זה מאוד. אני לא חושבת שזה פחות טוב, אולי אפילו יותר טוב. גם אני מרגישה ככה לפעמים…
תודה!
אהבתי מאוד הרעיון יפה
מאוד אהבתי את האמירה שבשחקי הדמיון את מוצאת פתרון ומצד שני הכל שקרי. הוכחת את עצמך על זה שאת מרפאה עצמך באמצעות זיוף ולפעמים אני לא יכולה להסכים יותר…