אני בת 21 ומתקדמת לאט לאט בדרך החיים. קצת שינוי פזה, משהו יותר אופטימי הגיע הזמן לראות אור בקצה המנהרה ולא לרשום רק על הדברים הרעים!

לא הכל נורא!

23/01/2018 787 צפיות אין תגובות
אני בת 21 ומתקדמת לאט לאט בדרך החיים. קצת שינוי פזה, משהו יותר אופטימי הגיע הזמן לראות אור בקצה המנהרה ולא לרשום רק על הדברים הרעים!

אולי לא הכל נוראי.
המוטו שלי בחיים הוא
"תנסה מקסימום תצליח"
כלומר, עם תנסה אתה עלול לא הצליח ולפשל אבל מה עם תצליח?
אם לא ננסה לא נדע.
אני ניסיתי ועדיין מנסה, כרגע עם הלימודים והעבודה מזגזגת משם לפה אבל אט אט מצליחה.
גאה בעצמי פעם ראשונה בחיי ולא מתכוונת להפסיק אלא רק להמשיך
המטרות הגדולות שלי או המטרה הגדולה שלי בחיים עדיין לא ברורה לי אבל אני, יש לי מטרות קטנות שאליהן אני מגיעה לאט לאט.
תעודת בגרות – יש
רשיון נהיגה (לפני המבא) – יש
צבא – יש
אוטו – יש
עבודה – יש
תואר – בדרך…
אז כרגע המטרה שלי היא התואר ואני עובדת בכדי להשיג אותו.

תמיד אומרים שיש להציב מטרה גדולה בחיים ואליה צריך להתקדם אך לא לפי דעתי, אני חושבת שיש להנות ממה שיש ותוך כדי להגיע למטרות קטנות משלך המקדמות אותך בתור אדם ובתור פרט. לא להשאב למובן מאליו, לקל, לפשוט או למדווקא לללכת על הקשה, מסובך אלא לבחור בדרך משלך ובה יהיה לך לפעמים קל יותר לפעמים קשה יותר אבל זוהי הדרך שלך!
וככה לאט לאט להתקדם בדרך הנקראת חיים
להסכל אחורה מידי פעם לראות כמה עברנו ולחייך, לזכור את הדברים הקשים והפחות נעימים אך לא "להתקע" אליהם, לזכור ולא לחזור על אותן טעויות.
יש להמשיך קדימה וגם עם קשה להרים את הראש ולחייך
לדעת שזוהי הדרך שאתה בחרת לעצמך ובה אתה הולך.
אתה האחראי לחייך.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך