להיות גאה.

גררתי אותו לכיוון המסדרון של הבנות. לוקאס ניסה להתנגד, אבל אני רק הגברתי את עוצמת אחיזתי. "חלאה, אני לא אתן לה לדבר אליך ככה", מלמלתי בכעס.
"תירגע, כבר התגברתי על זה", לוקאס התחנן. "תירגע!"
אבל לא נרגעתי. איתרתי את החדר של לוסיה ונעמדתי מולו, דופק בחוזקה על הדלת. לוסיה פתחה בחשש, מאחוריה עדת המעריצות שלה. כנראה היא ארגנה מסיבת פיג'מות. כשראתה שאלה אנחנו, החשש התחלף בחיוך לגלגני. "הנה בא המתרומם הקטן והשומר ראש הגדול שלו", היא אמרה לחברות שלה, שהתחילו לצחקק. הסתכלתי לתוך העיניים שלה, מנסה להיראות הכי מפחיד שאני יכול. "כלבה, תשמרי על הפה שלך", סיננתי.
"הוא הלשין עליי? הו, כמה חמוד שאתה רץ להגן עליו!" היא שילבה ידיים בהפגנתיות. התאפקתי לא להכות אותה. לוקאס הסתתר מאחוריי, אדום כולו. עצם העובדה שהוא הרגיש צורך להסתתר גרמה לי רק לכעוס עוד יותר. תפסתי בצוואר של לוסיה והרמתי אותה מעט לכיוון הפנים שלי, גורם לכל החברות שלה לצווח. עכשיו היה לה פחד בעיניים. אבל בקול שלא מסגיר את הפחד, היא לחשה לי בלעג: "מה, אתה הולך להרביץ לי עכשיו?"
"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, חתיכת נבלה!" צעקתי. "מה יש לך ממנו? זה שאת לא מצליחה למצוא חבר שלא בוגד בך זה לא אומר שאת צריכה להתנהג מגעיל! זה שסירבתי לך לא אומר שאת יכולה להיטפל לחבר שלי!" לוסיה החווירה, והבנות התחילו להתלחש. כנראה היא סיפרה להן גירסה אחרת לעניין. לוקאס צפה בי מהצד, משתאה. רק בשבילו אני עושה את כל זה.
"לא מספיק זה", המשכתי, "את נטפלת לכל מי שאת חושבת שהוא נחות ממך. כל החברות שלך הן בנות שפוחדות ממך, מתחנפות אלייך רק כדי שלא תעשי להן כלום. אף אחד לא אוהב אותך ובצדק. אני לא מתפלא שההורים שלך שלחו אותך לפנימייה, נמאס להם לסבול אותך בבית. את אגואיסטית שרומסת כל מי שמפריע לה להשיג משהו. יהרוג אותך להראות אמפתיה!"
לוסיה ממש רעדה. היא ידעה שכל מה שאני אומר נכון. עזבתי אותה ומשכתי את לוקאס אליי לחיבוק. הסתכלתי אליהן לוודא שכולן מסתכלות, וכולן הסתכלו. חלקן נראו מופתעות, כנראה שהן לא ידעו עליי.
"אני אוהב אותו", הכרזתי בפשטות. הפנים של לוקאס האדימו עוד יותר, אם הדבר היה בכלל אפשרי. הוא היה נבוך אבל שמח. זה עשה אותי מאושר, נותן לי כוח להמשיך.
"אני אוהב אותו, ואמשיך לאהוב אותו. שום כלבה מהסוג שלכן לא תעצור אותי ולא תעז להעליב אותו. אנשים כמוכן צריכים ללכת לגיהינום". ולסיום, נישקתי אותו נשיקה ארוכה. לוקאס פער את עיניו בהפתעה, ואיתו שאר הבנות בחדר. הרגשתי גאווה. הרגשתי שלם. הפניתי אצבע משולשת לכיוון לוסיה ההמומה.

אני גאה להיות החבר שלו.