מכתבים

היי אייס , עבר זמן רב מהפעם האחרונה שהתכתבנו .. מה שלומך ?
את בטח מופתעת לשמוע ממני . אני גם מופתעת למצוא את עצמי כותבת לך שוב. אני לא בטוחה שאשלח לך את המכתב הזה . המצב עד כדי כך גרוע. תביני , בקשר שלנו תמיד הייתי האחראית. הבוגרת יותר , זאת שיש לה חוכמת חיים ועצות , זאת שתבין מה ניסית להגיד למרות שאמרת את זה בדרך הכי הפוכה ומסובבת שיש ותדע בדיוק איך לגרום לך להרגיש יותר טוב . אני חושבת שתמיד היה לי נוח להיות הדמות הזאת , להביט בעולם ממרומי הכס הדמיוני שלי ולהניח הנחות. הנחות הן בטוחות , מוכרות . החלטתי לכתוב לך כי הפעם אני צריכה שאת תהיי האחראית , אני צריכה שתגידי לי שהכל יהיה בסדר כי אני לכודה בתוך ספירלה. החיים מפסיקים להפתיע בשלב כלשהו.
~ ~ ~ ~ ~ ~
היי אייס,
עברו 3 שנים מאז שהתחלתי את המכתב הזה.
ידעתי שיהיה לי קשה לכתוב אותו וקשה עוד יותר לשלוח.
אז פרשתי והתמסרתי להסחות הדעת האין סופיות שהעולם הזה יכול להציע.
בחירות תמיד היו החולשה שלנו.
התחושה הזאת שמשקל כבד כל כך נשען על משהו שתעשי או תגידי, שהעתיד שלך תלוי בטופס הבא שתשלחי, בראיון הבא שתעשי, במשפט הבא שתגידי.
הבעיה היא שלא לבחור היא בחירה בפני עצמה, בחירה גרועה וחלשה, בחירה שתגרום לך לשנוא את עצמך בסוף.
לקח לי 3 שנים להבין שאי אפשר לא לבחור.
נכון המגפה הזאת נתנה לך אפשרות להסתגר בבית עם תירוץ טוב ולהתמסר לחרדות שלך. להתכרבל במיטה עם המחשב ולברוח מספר לספר ומסרט לסרט, יפני, סיני, רוסי וקוראני ניסית הכל.
גילית את וולט וחיית מהזמנה להזמנה מנצלת עד תום את האבטלה שלך.
מפחיד פה, אין ספק. יש שיט בכמויות לכל כיוון שתסתכלי בין אם זה פוליטיקה או מי טו, אקלים או עליית מחירים לאן שלא תביטי יחכו דברים שנועדו להפיל אותך.
הלוואי והיה לי את הכוח להגן עלייך מהכל ומכולם, מבגידות ושיברון לב, מעוני ומחולי, מתחושת חוסר השייכות שרודפת אותך.
הלוואי והייתי יכולה לעמוד על כיסא ולצעוק 'תקשיבו לה!!' כשאת מדברת כדי שלעולם לא תרגישי את הדחף לשתוק רק כי לא מקשיבים לך.
הלוואי והייתי יודעת מה הדרך הנכונה כדי להגיד לך 'זה מה שצריך לעשות', הלוואי וזה היה פשוט כל כך. אבל החיים לא כאלה הם מורכבים ממליוני בחירות שמעצבות ומגדירות את החיים שלנו ואת האנשים שהפכנו להיות.
את תעשי טעויות, כבר עשית – המון – אני יודעת, לפעמים צריך ללמוד לסלוח לעצמך.
אני יודעת שהמכתב הזה די מבולבל ושאני קופצת בין נושאים כמו קוף על סמים אבל יש לי כל כך הרבה מה להגיד לך.
אני מצטערת שנעלמתי, שבחרתי – וטעיתי- להתחבא מאחורי השגרה במקום להודות שגם אני מפחדת וצריכה עזרה.
אני יודעת שהיית יכולה להיות שם איתי, אני יודעת שהיית רוצה.
אבל ככה פחד עובד, הוא מציג את הגרסה הכי גרועה שיש למציאות אפשרית ומשכנע אותך שהיא בלתי נמנעת.
הפחד שלי שולט בי כבר תקופה ארוכה.
הוא עיוור אותי כשניסיתי לבחור והניסיון לראות דרכו עדיין ממשיך.
הניסיון מתיש.. לכן חשוב לעצור לפעמים ולהעיף מבט אחורה, לחשוב לעצמך 'כל הכבוד' על מה שהצלחת ועל מה שעברת, לטפוח לעצמך על השכם ולאגור כוחות כדי להתקדם הלאה לבחירה הבאה ולפחד הבא.
אני פה אם תצטרכי, אני יודעת שזה קצת too little too late
אבל רציתי שתדעי שהאופציה שם
בהצלחה אייס
בכל החלטה שתבחרי, בכל דרך בה תלכי, לאן שלא תגיעי