פליקס

21/12/2012 564 צפיות תגובה אחת

פליקס

אני שורט את הדלת, דופק את ראשי בדלת. שום דבר אין תגובה. אני שומע מוזיקה מבפנים, הוא בטוח שם הארנון הזה למה הוא לא פותח? אני רעב, הסבלנות שלי מתחילה לאזול ואני מתחיל לכעוס, בכל זאת אני ג'ינג'י. הוא פותח, אני נכנס פנימה הולך ישר לאוכל. כרגיל. הוא תופס אותי בדרך, מרים אותי על הידיים ומתחיל לנשק אותי, נשיקות רטובות, אוי איזה נודניק זה. שיעזוב אותי, אני מת מרעב. הוא מחיל לדבר אליי מילים שאני לא מבין. אני משתחרר ממנו סוף סוף, והולך לאכול. איזה שיעמום, כמו תמיד יש אוכל יבש ואוכל רטוב, אפילו את הטעמים הוא לא מחליף. עכשיו המשימה הגדולה שלי היא לצאת החוצה. הבעיה איתו שברגע שאתה נכנס לוקח לו שעות עד שהוא פותח לך ומשחרר אותך, החוצה. אני הולך לפח ומתחיל לשרוט את השקית שבתוכו. זאת שיטה טובה, כי הוא תמיד מפחד שאני יהפוך את הפח, ואז הוא סוף סוף מתחיל לחשוב מה אני באמת רוצה. אני ממשיך לשרוט את השקית שבתוך הפח והוא סוף סוף מבין ופותח לי את הדלת. בחוץ אני קולט את החתולה הלבנה היפה מסתכלת עליי. אח איזה כיף להיות חתול.


תגובות (1)

חחחח אהבתי…

21/12/2012 23:14
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך