רכבת הגיהנום – (אולי) תקציר לסיפור

״זו רכבת הראשונה שנוצרה. הרכבת המהירה בעולם. היא לא מונעת על ידי פחם, או דלק, לא על ידי אף משאב טבעי… לפחות לא משאב הגיוני.
היא המוות, מהירה כמוהו, לכן היא כה מהירה. המוות עצמו מניעה אותה, נשמות מיואשות שעלו על הרכבת הזאת, ומאז לא ירדו.
מספרים שכל אחד שנופל ממנה הופך לפחד.
השטן עצמו דואג לכך שהיא תמשיך לנוע, היא ניזונה מהמוות, מהיאוש, מהכאב.
הרכבת הזאת נועדה לכל מי שביצע פשע.
המסילה הזאת היא אין סופית.
המוות ממשיך, וכך גם היא.
הבעיה היא שהרכבת נהפכת צפופה יותר ויותר, והדרך היחידה לעלות היא להפיל נשמה אחרת.״
״אז זהו? אנחנו תקועים כאן?״
״לא… מה פתאום. אנחנו רק צריכים לחכות שנגיע לתחנה הבאה.״
״איפה היא?״
״התחנה האחרונה. הגיהנום.״ הבטתי לעבר התחנה, חסרת צבע.
״אז זה המוות?״ הילד שאל, שערו השחור הדבק לפניו.
״לא בני, זה המשך החיים.״