יום השואה
אמא .. אמא .. אמא איפה את? אמא היום יש לי יום הולדת, אני בן 13! יש לי בר מצווה! את זוכרת איך תכננו ביחד שנלך לבית הכנסת? שנזמין את סבא וסבתא, ואת כל הדודים, שאני אראה את כל האנשים שאני כל כך אוהב.. שאמרת שתשיגי את הכסף, למרות שידעתי שין לנו הרבה ..
אמא, אמא איפה את? אמא , לאן לקחו אותך?
אמרת שאת רק הולכת להתרחץ ..
אני מכיר אותך, את לא מתרחצת הרבה זמן. טוב, אני מניח שזה ייקח עוד קצת זמן בגלל כמות האנשים שנסעה איתך, יש שם הרבה אנשים .. אמא, לאן לקחו את כל האנשים האלה? איפה לקחו אתכם להתרחץ? אני רוצה גם להתרחץ! לא התרחצתי הרבה זמן .. אפשר?
לא. אמא אמרה שאסור.
לפני שנסעת, אמרת לי לא ללכת עם אף חייל, לא משנה מה הוא אומר לי.. ואני מקשיב לך אמא . עד עכשיו הרבה חיילים אמרו לי לבוא איתם, אבל הצלחתי לברוח. ותמיד חזרתי לאותו המקום. אני לא בדיוק יודע איך, אבל תמיד הגעתי לאותו המקום .. אותו המקום שבו אמרת שאת הולכת להתרחץ ואת תחזרי ..
אמא, אמא איפה את? אני עדיין מחכה לך.. אמא עוד כמה זמן תחזרי? אמא. כייף שם? אמא למה לא לקחת אותי גם? אמא גם אני רציתי לבוא .. אמא, אני אוהב אותך.
אמא אני מתגעגע.. יש לי היום יום הולדת, אני לא צריך מתנה .. אני כבר לא רוצה כלום.. רק שתחזרי אמא .. נסעת לפני כמה ימים.. להתרחץ. ועדיין לא חזרת ..
אמא , למה את לא חוזרת? אמא איפה את??
אנשים מבוגרים ראו אותי יושב כאן ומחכה לך, בגלוי, לא מסתתר מאף אחד .. שאלו אותי מה אני עושה כאן, אמרתי להם בחיוך רחב שאני מחכה לאמא שלי . הם אמרו לי לברוח, הם אמרו לי להסתתר. לרוץ כמה שיותר מהר. אבל לא רציתי, אמרתי שאני אחכה לך ואז נברח ביחד. הם ניסו לחייך בשבילי, למרות שאני עדיין ילד קטן ואני לא מבין הרבה, ראיתי שהחיוכים שלהם לא היו אמיתיים, אבל הרגשתי שרצו בטובתי, הרגשתי שהם יודעים משהו שאני לא, ולא ספרים לי.. וחשבתי שככה אולי יותר טוב.
הם חייכו ואמרו שאני אברח, ושאני ואת ניפגש בחוץ. האמנתי להם, אמרתי להם תודה ובחיוך חושף שיניים התחלתי לרוץ.. רצתי כמה שיותר מהר, לא יודע לאן, פשוט רצתי.
אמר, עכשיו אני כבר לא בן 13, ומבין קצת יותר .. אני קצת יותר בוגר, ואני בשנות הארבעים לחיי .
ואני עדיין עומד כאן, על אותה המסילה, מסילת הרכבת שבה נסעת להתרחץ ולא חזרת .
אני לא כועס אמא, אבל אני מתגעגע. אני אוהב איתך אימא.
אני האמנתי שכשאני אצליח לברוח אני אמצא אותך, אז אני מבין שעדיין לא הצלחתי לברוח .. כשאני אמצא אותך, אז אני אדע שברחתי. שהצלחתי. עשיתי את מה שתמיד אמרת לי לעשות, לברוח !
אמא, אני חושב עלייך כל הזמן.. באמת אמא ..
חשבתי עלייך כשהייתי מתחת לחופה, עם רחלי, הזלתי דמעה ודמיינתי אותך מולי, דמיינתי אותך כשהחזקתי את התינוק הראשון שלי, ואת השני ואת השלישי. תמיד דמיינתי אותך. כשהגעתי לארץ ישראל, דמיינתי אותך.. ראיתי אותך בכל מקום, חלמתי עלייך בכל לילה. וזה עדיין קורה.
אנשים שלא באמת עברו, מקדישים ליום הזה רק יום אחד בשנה, ואני מעריך את זה נורא. אבל אני מקדיש לזה כל יום וכל דקה מזמני. אני אפילו עובד בעבודה שתמיד אהבת! מה שתמיד רצית שאני אהיה! אמא , אני רופא! אני מציל אנשים, ואני מרפא אותם! אני אוהב את זה אמא . אני מתגעגע אלייך אמא .
למרות כל השנים שעברו, לא שכחתי.. ואני עכשיו, עדיין עומד כאן, על מסילת הרכבת, מביט אל האופק, מנסה לראות אותך.. אולי בכל זאת תחזרי אמא? אני מאמין שתחזרי, אני ידע שתחזרי. אני עוד לא אמרתי לך שלום כמו שצריך, אני לא נפרדתי ממך. ואף פעם לא אפרד.
אמא אני אוהב אותך, אמא, בבקשה תחזרי :( …. ״
תגובות (2)
ווואו… איזה מכתב. אני ממש שמעתי אותו צועק "אמא" בתוכי..
זה היה מדהים איך עשית מעבר חד בין הגילאים (למרות שלדעתי ילד בן 13 הוא מתנהג טיפה בצורה טיפה פחות תלותית באמא והוא כן מבין מה קורה, אז זה היה הנקודה היחידה שלא הבנתי) וגם נורא אהבתי את הדרך שבה הוא ניסה לתרץ לעצמו איפה אמא, שבטח יש מלא אנשים אז היא מתעכבת…
ממש מרגש ולא יכולתי לחשוב על משהו יותר מקורי וכאוב מזה. כל הכבוד. מדרגת 5
ראיתי את זה בפייסבוק…