מתי נתחיל לשים לב?

הכל בסדר

02/06/2013 676 צפיות תגובה אחת
מתי נתחיל לשים לב?

היא הייתה שם, היו לכך עדים.
היא הייתה בעבודה, ובחנות הבגדים, היא הייתה באוטובוס ובבית של אמה.
היא הייתה שם, ובכל זאת נכחה במקום אחר.
החיוך ההוא, הקורן, שלא מש משפתיה, הצחוק המתגלגל והעליזות הנצחית… אלו היו הסמנים, היינו צריכים לדעת.
כי אם הכול היה בסדר היא הייתה עצובה לפעמים, אם הכול היה בסדר היא הייתה מראה מדי פעם סימני חולשה, אם הכול היה בסדר היא הייתה מרשה לעצמה גם לבכות….
איך לא ראינו?? היא זעקה! צווחותיה משברות קירות, מנתצות ערים. אך מה הטעם לזעוק לאוזן חרשת? ללב אטום?
אין טעם, והיא ההוכחה לכך.
טיפשים.


תגובות (1)

עצוב להגיד את זה, אבל אני לא חושבת שאיי פעם נשים לזה לב…
התשומת לב שלך עוררו הרבה מחשבות אצלי
אבל בעיקרון את צודקת, אנחנו טיפשים.
כתיבה וקטע ממש מקסימים ואני לא אומרת סתם ;)

06/06/2013 11:56
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך