אהבה במכתב
"מאז שאני זוכר את עצמי.. אני גדלתי בבית היתומים.
את כל חבריי באו ולקחו, ראיתי את פני חבריי ואת האושר שנצץ בעיניהם כאשר באו אנשים ולקחו אותם..
אבל אותי? אותי אף אחד לא לקח..
אני זוכר שיום אחד ישבתי על המדרגות, וראיתי את אב הבית נכנס עם תינוקת קטנה בידיו, עטופה בסריג דק בלבד. הייתי אז רק בן 7, פניה היו כה חיוורות, ועיניה היו תחולות כמו הים.. והבעת רעב שרתה בהם. לא רעב לאוכל. רעב לאהבה. התינוקת היפה הזאת הייתה את.
"את רעבה? כן, כן את בטח רעבה. בואי למטבח נכין לך משהו לאכול" אמר אב הבית בקול ילדותי ונשק למצחה הקטן.
ירדתי במהירות במדרגות ונעצרתי מאחוריו.
הוא הסתובב, "כן בני? רצית משהו?" שאל בקולו העמוק. פתחתי את פי כדי לענות לו, כדי לומר לו, אך אז עיניה הקטנות הביטו בי, ופשוט השתתקתי. ,בני? אתה מרגיש בסדר?" נשמתי עמוק ועניתי "כן, אדוני, אני רק רציתי לשאול אם צריכים עזרה במטבח".
"אה, אם כך, אני בטוח שלא תזיק שום עזרה", אמר והשיט לי את ידו להצטרף אליו. התקרבתי אליו והמשכנו ביחד למטבח. הוא, אני ואת.
נכנסנו למטבח עם התינוקת. אחת האחיות הגישה לו דייסה בבקבוק תינוקות. והוא האכיל אותך והביט בך ברחמנות. ואני הבטתי בכם בחטף כל שנייה.
לאחר כמה דקות שבהן אכלת את הדייסה בנחת, הילדים האחרים נכנסו בבהלה למטבח וקראו לאב הבית, התפתחה מריבה בין כמה ילדים. הוא בלחץ, הוציא את פיית הבקבוק מפיך, ועינייך התמלאו בדמעות. "אני מצטער קטנטונת, כל כך מצטער" אמר, הניח את הבקבוק אותך על השולחן, ורץ לילדים. ואני ניצלתי את הרגע ותפסתי אותך בין שני ידיי, והאכלתי אותך.
היית תינוקת כל כך יפה. אני ליטפתי את פלומתך הקטנה ונשקתי למצחך.
מאותו הרגע אני דאגתי לכל צרכייך. היית לי כאחות קטנה ואני לך כשומר.
ראיתי אותך צועדת את צעדייך הראשונים, שמעתי אותך אומרת את מילותייך הראשונות, הנחתי לך כסף מתחת לכריתך כאשר נשרה לה שינך הראשונה. הגנתי עלייך כאשר פרצו ריבים, וליוויתי אותך לדייט הראשון שלך. תמיד דאגתי לך ותמיד אדאג. כשהשתחררתי מבית היתומים הגשתי בקשת אימוץ עלייך. עבדתי, קניתי בית וגידלתי אותך שם כבתי. וכאשר הצלחתי והתקדמתי בחיים, הרגשתי שאני יכול להעניק לך כל דבר שבו תחפצי. התעשרתי בעקבות עסקה, וקניתי בית גדול יותר. ואולי הצלחתי והרווחתי, והייתי לך כאב, אך הכל זה בכותך. תמיד חשבתי על טובתך ועל אושרך. וכעת כל חפצי ודבריי עוברים אלייך.
אז אל תבכי עליי יפתי. אל תבכי עליי. אני אולי כבר לא איתך, אך לך יש עוד הזדמנות להמשיך הלאה, לשנות את חייך. אני רוצה שתדעי שתמיד היה לי תמיד יש לי ותמיד יהיה לי מקום חם בליבי.
אוהב אותך לנצח. לואי"
תגובות (1)
אני בוכה:(
זה כזה עצוב, יפה ומרגש.. באמת שאין לי מילים.