אמא שונה! חלק 2

זה עלה לי ביוקר היא התחילה לקלל אותי קללות שאי אפשר לתאר ! לפני שהיא באה לתת לי את הסטירה עצרתי את היד שלה הסתכלתי לה בעיניים ואמרתי לה "זאת לא את איפה האישה שהביאה לי תמיד מתנות שחזרה מהעבודה? איפה האישה שהייתה מנשקת אותי בכל יום ובכל רגע ואומרת לי כמה היא אוהב אותי? איפה היא? אני מסתכלת עלייך ומרגישה שאישה זרה באה ופשוט הורסת לי את החיים" התחלתי לבכות ועליתי בריצה לחדר שלי ונעלתי את הדלת כי פחדתי.
בכיתי ובכיתי והתחלתי לדמיין איך החיים שלי היו אם אבא לא היה עוזב ובורח. בטח היו לי חיים יפים צחקתי.
שמעתי דפיקה בדלת זו הייתה אמא התלבטתי אם לפתוח ובסוף פתחתי היא נכנסה לחדר וישבה על המיטה שלי ואני ישבתי בצד בפינה של הקיר שתינו שתקנו שתיקה ארוכה עד שהיא אמרה את המילה הראשונה שיראלי אני מצטערת מאוד זה לא בשליטתי אני לא יודעת מה לעשות ! שתקתי היא אמרה לי את כל כך יפה איך זה שלא שמתי לב לזה? התאמצתי ואמרתי לה כי אף פעם את לא מסתכלת עליי את רק מסתכלת על התמונות של אבא או שאת מרביצה לי! היא קמה אליי הרגשתי שעשיתי את טעות חיי שאמרתי את זה אבל היא חיבקה אותי ידעתי שמחר היא לא תחבק אותי והיא תתנהג שוב כמו שהיא תמיד עושה אז פשוט נהניתי מהחיבוק הזה וניצלתי את הרגע.
הגיעה הלילה הלכנו לישון שתינו בבוקר היא העירה אותי והתחילה לצעוק: יא פדלאה מה את עושה תקומי כבר חתיכת עצלנית!!!! תקומי!!!! תלכי לבית ספר יאללה תלכי מפה את יכולה גם לא לחזור מצידי. קמתי ופשוט רצתי לשירותים הפעם לא בכיתי, כנראה שהתרגלתי לזה. התלבשתי ועפתי לבית ספר.
בדרך ראיתי את שיר קראתי לה והיא חיכתה לי הלכנו יחד לבית ספר היא שאלה אותי מה קורה ואמרתי לה שמעולה! (שיקרתי) הגענו לבית ספר בדיוק כשהגענו היה צילצול למדנו שיעור ספרוט והיה משעמם ! כשיצאנו להפסקה היא שאלה אותי אם יש לי תוכניות אחרי בית ספר שאלתי אותה למה?
היא ענתה : סתם חשבתי אולי באלך לעשות משהו
אמרתי לה אני לא יכולה אם את רוצה נקבע לאחרי צהריים
היא אמרה לי למה את אף פעם לא יכולה לבוא אחרי בית ספר אז שיקרתי לה שוב ואמרתי לה שהבטחתי לאמא לי שנאכל יחד צהריים (הלוואי שזה מה שהיה קורה)
והיא אמר לי טואוב.. אז אחרי צהריים? אממ כן נראה לי אני יודיע לך אם משהו ישתבש
סבבה אמרה שיר.
הסתיימו הלימודים להיום ברוך השם! רצתי הביתה נכנסתי וראיתי את אמא חשבתי לעצמי מעניין באיזה מצב רוח היא היום? פתחתי את הדלת והיא אמרה לי אז חזרת ? חבל לא היה יכול להזיק לי יום חופש ממך!!! לא התייחסתי הלכתי למטבח הבאתי לה את הכדורים היא לא רצתה לשתות אותם אז הכרחתי אותה ולבסוף היא בלעה . הכנתי לה אוכל היא ישר בביס הראשון היא אמרה לי שזה מגעיל חשבתי לעצמי איזה מגעילה היא, היא לא מכינה אוכל אני עוזרת לה אני עובדת וגם אני צריכה לטפל בחיי החברה שלי וכל מה שיש לה להגיד זה שהאוכל מגעיל? כעסתי עליה וגם על עצמי כעסתי כי אני כועסת עליה וזאת לא אשמתה אבל אני לא יכולה להעלים עין מזה כי זה ממש כואב לשמוע את זה מאמא כי זאת אמא היא אמורה לתת לך ביטחון לא להוריד אותי! היא ביקשה מים הבאתי לה היא שתתה שלוק ושברה את הכוס "זה קר את רוצה להרוג אותי תביאי לי חדש! " לא יכולתי להתאפק והתחלתי לצעוק עליה אולי תפסיקי כבר? תהיי כבר נורמאלית אני עובדת , מנקה, מבשלת, מביאה לך כדורים הכל בשבילך אני מבינה שאת חולה אבל לפחות תתייחסי אליי נורמאלי תכבדי אותי תפסיקי כבר נכון אבא עזב אותךך אז אני צריכה לסבול כבר 5 שניםם תפסיקייי ויצאתי מהבית. עזבתי אותה לבד והלכתי לשיר. היה לי ולשיר כיף הלכנו לפארק ודיברנו וצחקנו חזרתי ב7 הביתה פתחתי את הדלת ולא האמנתי למראה עיניי.. רציתי למות!!! ……..