דבר ראשון - אני מצטערת שהרבה זמן לא נכנסתי לאתר , המחשב שלי החליט לנטוש אותי ולעבור לעולם הבא ): אני גם לא מבטיחה שאני אחזור בזמן הקרוב , כי כרגע אני כותבת במחשב שהוא לא שלי ... שיר קצרצר שכתבתי אתמול , לאחר שסיימתי לקרוא את הספר השלישי והמרגש ביות של הסדרה "משחקי הרעב " נשמע איום ונורא , אבל זה אחד הספרים המרגשים ועוצרי הנשימה שקראתי בחיים שלי ( ותאמינו לי שקראתי הרבה ספרים ) השיר הוא לא מנוקודת המבט של גיבורת הספר משחקי הרעב וגם לא מנקודת מבטם של אף אחד מהאוכלוסייה שם או מהדמויות , זה לא קשור לספר בכלל . אבל אחרי שגמרתי לקרוא סערה ענקית של רגשות הציפה אותי והייתי חייבת לעשות משהו בנוגע לזה - אז הנה התוצר ! תהנו !

אני

17/01/2012 672 צפיות אין תגובות
דבר ראשון - אני מצטערת שהרבה זמן לא נכנסתי לאתר , המחשב שלי החליט לנטוש אותי ולעבור לעולם הבא ): אני גם לא מבטיחה שאני אחזור בזמן הקרוב , כי כרגע אני כותבת במחשב שהוא לא שלי ... שיר קצרצר שכתבתי אתמול , לאחר שסיימתי לקרוא את הספר השלישי והמרגש ביות של הסדרה "משחקי הרעב " נשמע איום ונורא , אבל זה אחד הספרים המרגשים ועוצרי הנשימה שקראתי בחיים שלי ( ותאמינו לי שקראתי הרבה ספרים ) השיר הוא לא מנוקודת המבט של גיבורת הספר משחקי הרעב וגם לא מנקודת מבטם של אף אחד מהאוכלוסייה שם או מהדמויות , זה לא קשור לספר בכלל . אבל אחרי שגמרתי לקרוא סערה ענקית של רגשות הציפה אותי והייתי חייבת לעשות משהו בנוגע לזה - אז הנה התוצר ! תהנו !

אני ,
שתמיד האמנתי ,
שתמיד הכרחתי את עצמי להאמין ,
שתמיד הכרחתי את כולם להאמין ,

אני ,
שאת כל כולי נתתי ,
למען המטרה שנראתה רחוקה כל כך ,
כל כך בלתי אפשרית ,
בלתי מושגת ,

אני ,
שבחיכי התעודדו כל החולים ,
שעל כתפי בכו כל הילדים היתומים ,
שבליבי נשארו כל האנשים האבודים .

אני ,
שנאלצתי לראות את כל זוועות העולם ,
שנאה ואכזריות שאין כמוהה ,
ועדיין ,
האמנתי .

אני ,
שנשברת עכשיו ,
כשאין יותר במה להאמין ,
ואם היה פעם שבב קט וחסר ערך של תקווה ,
ניצלתי אותו ,
ואם היו כמה פרחים אדומים באמצע חורשת אפר ,
שמרתי עליהם ,

כעט ,
קרס עליי כל עולמי ,
העולם שבניתי בעצמי ,
העולם שערכתי כל כך הרבה ,
העולם שנשאר המקום האחרון שהיה בו שמץ של חמלה ,
אדיבות ,
אהבה ,
שמחה ,
חיוך .
גם הוא התפוגג עכשיו .
איבדתי את מי שאני .
איבדתי את הדבר העיקרי שראו בי כולם ,
איבדתי את התקווה ,
ואיתה הלכו לאיבוד גם חיי .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך