העיוורת – פרק 1

"חנה, אני לא יודעת איך להגיד לך את זה , את כבר בת 30 ואישה בגילך .. את יודעת .. אישה בגילך צריכה כבר להיות נשואה ולהקים משפחה .." שמעתי את דבריי אמי , החזקתי את ספל התה ביד שלי וידיי רעדו , לא ידעתי מה להגיד לה . היא לא עצרה לשנייה לקחה נשימה ואמרה.." אנחנו מצאנו לך שידוך "
הספל נשפך עליי , אמי נגבה מהר את התה עוד לפניי שהספקתי להיכבות ואחזה בידיי ואמרה לי .. "גבר נאה הוא .. "
"מה שמו ?" שאלתי .
"ישראל " אמי השיבה לענות.
"וכי עיוור הוא? " שאלתי
"לא " ענתה אמי .
"מה היא תעסוקתו ? " שאלתי
"סוחר בטבק" אמי השיבה והרגשתי את ידה מלטפת את השיער שלי
הייתי יכולה לדמיין את המבט שיש על עייניה , שהיא דיי שמחה שאני מתעניינת ..
"בן כמה הוא?" התאמצתי לשאול
אמא בלעה רוק וענתה "34 שנים "
ליטפתי את כלב הנחייה שלי והתחלתי לחשוב איך חיי יראו כאשר אני נשואה למישהו ששידכו לי. .
אמי הרגיעה אותי
והשיבה "הוא עלמן "
" עלמן ?!?!?! וילד….. " עניתי בצעקה שקטה
"עלמן אך ללא ילדים" אמי קטעה את דבריי
"ללא ילדים? "
היא חשבה קצת וענתה לי בתשובה שונה מהתשובה הקודמת "יש לו ילדים אך ילדיו שקטים כעציץ . "
קבעתי לך איתו מחר פגישה . את תלכי לביתו ..
אתם תבלו ביחד את הצהרים ואת הלילה , את תשני אצלו ..
"והיכן הוא גר? " מיהרתי לשאול
"קצת לפניי היציאה מהעיר , בערך כחצי שעה מפה" ענתה אמי לאחר שניות ספורות
אמא הקימה אותי מהכסא ולקחה אותי למיטה.
שכבתי במיטה ולא הצלחתי להרדם כל הלילה , ניסתי לדמיין איך הוא נראה,איך הילדים שלנו יראו ..
הבוקר הגיע ואני עדיין ערה , אמא קמה ולקחה אותי לשטוף פנים , שטפתי את פניי , אמי נתנה לי לשתות כוס קפה והלבישה אותי , ניסתי לדמיין איך אני נראת והתחלתי לגעת בשמלה .
"השמלה לבנה וצנועה" אמי השיבה …..
חנהה , חנהההההה נו אין לנו את כל היום , אני שומעת את אבא צועק לי מבחוץ וצופר עם האוטו . אני יוצאת מיהרתי לענות , לקחתי איתי את צ'יף כלב הנחייה שלי ויצאתי ……..