ביצה קשה,

רקדנית יפה,

קריסטל מודבק,

שקית ממתק,

קוקוס קשיח,

מאפה מלוח.

מכשיר משוכלל,

מרגל מעולל,

גלגל המזל,

אבקת השלום,

גרגור של אסון.

אבטיח צף,

צפצוף-חצף,

מלון מחץ,

עפרון לחץ.

סיבוב גדול,

ענן, בלון...
ובסוף הגיע גם דיונון.

למה אי אפשר להרים דברים ?

17/07/2012 802 צפיות 3 תגובות
ביצה קשה,

רקדנית יפה,

קריסטל מודבק,

שקית ממתק,

קוקוס קשיח,

מאפה מלוח.

מכשיר משוכלל,

מרגל מעולל,

גלגל המזל,

אבקת השלום,

גרגור של אסון.

אבטיח צף,

צפצוף-חצף,

מלון מחץ,

עפרון לחץ.

סיבוב גדול,

ענן, בלון...
ובסוף הגיע גם דיונון.

"בקבוק !" צעק האיש.
"תרנגול" הוא צעק שוב.
"וככה יוצרים תרנגול בבקבוק !"
כולם מחאו כפיים ואני פשוט זעפתי בו.
למה? כי אני אוהב לזעוף, אני נהנתי מאוד מהמופע.
כשהלכתי הביתה הבחנתי בקונחייה. הרמתי אותה.
כשהרמתי את הקונחייה הבחנתי בלכלוך. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הלכלוך הבחנתי במיקרוב. הרמתי אותו.
כשהרמתי את המיקרוב הבחנתי באטון. הרמתי אותו.
וככה יצרתי פיצוץ גרעיני לא הגיוני.
כלומר, אם יש טריליארדי אטומים בכתם, איך זה שאטום אחד חסר יגרום לבום בום?
אכלתי דייסה. ארנב רוקד על תלת-אופן.
הכל כל כך ישן. אין מה לעשות. סובבתי את ראשי ושם ראיתי נחש.
כשהרמתי את הנחש הבנתי בעין. הרמתי אותה.
כשהרמתי את העין הבחנתי באישון. הרמתי אותו.
כשהרמתי את האישון הבחנתי בשחור. הרמתי אותו.
כשהרמתי את השחור הבחנתי בעצמי. הרמתי אותי.
כשהרמתי את עצמי יצרתי פרדוקס. ושוב היה בום בום.
אחרי שהייתי מכוסה בבום בום, הלכתי להתרחץ בדלי. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הדלי הבחנתי בעץ. הרמתי אותו.
כשהרמתי את העץ הבחנתי בבונה. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הבונה הבחנתי בזנב. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הזנב הבחנתי בצירה. הרמתי אותה.
כשהרמתי את הצירה הבחנתי בדם. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הדם הבחנתי בחלקיקים. הרמתי אותם.
כשהרמתי את החלקיקים הבחנתי בחלקיק האלוהי. הרמתי אותו.
ועוד בום בום.
מה אני עושה לא בסדר? אסור להרים דברים בעולם הזה?


תגובות (3)

הכתיבה שלך מעניינת שונה מהאחרים ואולי זה עושה אותה למעניינת תמשיך ♥

18/07/2012 02:39

הרציתי להוסיף שלך הורג אותי כל פעם מחדש! הוא כל כך לא קשור! אבל הסיפורים שלך מחוסרי היגיון. אולי תתחיל לכתוב סיפורים קצת יותר הגיוניים? או שתהפוך את הרציתי להוסיף שלך לסיפור עצמו! זה מאוד עמוק!

18/07/2012 10:36

אסטוניה, אני לא מבין את צורת הדיבור המזלזלת שלך, אבל אני יכול להבטיח לך שאת טועה ומעוורת אם את לא רואה את ההגיון בסיפור. מן הסתם, מדברייך, אני מבין שלא טרחת אפילו להבין את הסיפור ולכן אני כועס עלייך.

18/07/2012 10:49
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך