רגע של התמוטטות

20/01/2012 552 צפיות אין תגובות

היא נכנסה הביתה והתנשפה ,ראו שעבר עליה יום קשה .
היא הניחה את התיק על השולחן וחייכה אלי ,את אותו חיוך שאני רגיל לראות בחודש האחרון כל יום ,חיוך שאומר שהכל בסדר ולא קרה כלום ,אבל אני מכיר אותה אני יודע שעובר עליה משהו.
היא נהפכה להיות כל כך שקטה וסגורה וזה כל כך לא אופייני לה
השבתי לה את אותו החיוך ושאלתי אותה: איך היה בעבודה ?
היא אמרה רגיל כמו תמיד הרבה עבודה , אני הולכת להתקלח יש אוכל במקרר חמוד תחמם לך. אמרתי טוב אמא והלכתי לכיוון המטבח , פתאום הבחנתי בתיק שלה בדף
שהציץ עם שם של רופא מומחה לסרטן
באותו רגע עברה בי צמרמורת בכל הגוף,עמדתי ופשוט רעדתי
הייתי בשוק, לא ידעתי מה לחשוב באותו רגע.
תמיד הנושא הזה היה כל כך רחוק מאיתנו בחיים לא חשבתי על זה,
ופתאום הוא כל כך קרוב ומאיים.
כבר לא הייתי רעב , הלכתי לחדר שלי למיטה ונשכבתי ,
ולא הפסקתי לחשוב על מחשבות סופניות ,מחשבות של מוות , רציתי פשוט להעלם באותו רגע ולצרוח למה זה קורה לי ? מה עשיתי לא בסדר? באותו הערב פשוט התמוטטתי.
למחרת בבוקר התארגנתי כרגיל לבית הספר והיא הסיעה אותי התיישבנו באוטו
והיא אמרה לי: מה יש לך חמוד? קרה משהו ?
בקושי יכולתי להסתכל לה בעיניים רציתי לצעוק עליה ולהגיד לה איך את יכולה להסתיר את זה ממני ? אבל אפילו לא יכולתי לספר לה שאני יודע ,לדבר על זה בקול ולהגיד את המילה סרטן כי אז זה יהפוך למציאותי .
עברו יומיים התנהגתי כאילו כלום לא קרה .ואז חשבתי מה אם הסוף קרוב ?
מה אם אני לא יספיק לדבר איתה והיא פשוט תעלם לי לנצח
ידעתי שאני חייב לדבר איתה על זה למרות הכל.
ישבתי בשולחן וחיכיתי לה ניסיתי לחשוב איך אני אומר לה בעצם שאני יודע
ואיך לנחם אותה ולהגיד לה שהכל יהיה בסדר ואני פה לצידה
ושאין לה סיבה להסתיר את זה ממני.
היא דפקה בדלת וישר נבהלתי וקמתי לפתוח לה ,
עוד לפני שהיא הספיקה להיכנס אמרתי לה אמא אני צריך לדבר איתך
שנינו התיישבנו בשולחן, הלב שלי פעם בחזקה ואמרתי לה
אמא ראיתי את הדף בתיק שלך אני יודע הכל
היא הסתכלה עליי לא הבינה בהתחלה מה אני רוצה ממנה
והיא שאלה אותי איזה דף?
אמרתי לה אל תעשי את עצמך שאת לא יודעת הדף של הרופא המומחה לסרטן
אל תסתירי את זה ממני !!
ולפני שהספקתי להגיד עוד מילה היא עצרה אותי
ואמרה מתוק שלי תירגע לא יקרה כלום זה לא בשבילי המומחה לסרטן
זה בשביל אחותי איריס לא רציתי לספר לך כי היא עוד לא סיפרה כמעט לאף אחד
היא מתכננת לספר לכולם השבוע.
ואני הרגשתי הקלה שלא הרגשתי אף פעם , הייתי מאושר ופשוט
רצתי אליה ונתתי לה חיבוק .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך