תגיבו בבקשה על הסיפור!
כשתגיבו אני אוכל להמשיך לכתוב!

היי לי לאחות

08/03/2011 779 צפיות תגובה אחת
תגיבו בבקשה על הסיפור!
כשתגיבו אני אוכל להמשיך לכתוב!

אילה נשענה על מעקה המרפסת הרחב והביטה לרחוב,היא ראתה ילדות קופצות בחבל,
מכוניות נוסעות,וסתם, הולכי רגל עוברים ושבים במורד הרחוב.אילה הרגישה צביטה קטנה בלב,
היא ידעה שבעוד חצי שעה כבר לא תהיה כאן,בעיר הולדתה.

לאחר הטיסה לארץ ישראל ישבה אילה במכונית "אנחנו כבר כמעט מגיעים!" אמר הנהג.אילה ישבה,בוהה בחלון בחוסר ריכוז.המכונית נעצרה והנהג פתח את הדלת של המכונית לאילה,ובידו השנייה החזיק את מזוודתה.
אילה נעצרה והביטה בהשתאות אל בניין גבוה וגדול שניצב מולה,המבנה נראה מלא בחיים ונשמעו מתוכו קולות צחוק של ילדות "אולי יש מצב שאני איהנה כאן!" חשבה בליבה ופנתה אל השביל המוביל לבניין.הנהג מיהר בעקבותיה,נושא את מזוודתה.

אילה בילדותה,גדלה באחוזה גדולה בשוויץ.אביה של איילה שניהל בנק מצליח,היה עשיר ולא חסך מאילה דבר.אמה של אילה נפטרה ממחלה עוד כשאילה הייתה תינוקת,בת שנה וחצי,והיא לא זכתה להכיר את אמה ממש.אילה גדלה לבד,ללא אחים בפינוק עם אביה האוהב,אך תמיד הרגישה כי יש איזה סוד שאביה מסתיר ממנה.אילה כבר טסה עם אביה להרבה ארצות,וכבר לא התרגשה מכך,זוהי הייתה כבר הפעם השלישית בה ביקרה בארץ ישראל.עכשיו אביה שלח אותה לפנימייה לבנות.

"שלום לך,גברת צעירה ונחמדה!" גברת סוזן פרָאונוּסֵס נעמדה וחייכה אל איילה,אילה החזירה חיוך ביישני והתיישבה על קצה הכסא שעליו הצביעה "גברת סוזן" "שמי סוזן,ואת יכולה לקרוא לי:'המנהלת סוזן' ומה שמך?" אילה הזדקפה ואמרה בחשיבות עצמית:"שמי הוא אילה רוז ואני בתו של 'הבנקאי רוברט'!"המנהלת סוזי חייכה חיוך נעים וצלצלה במצילה שהייתה תלויה סמוך אליה.המצילה הרעישה בקול חזק ולחדר נכנסה אישה צעירה ועדינה. "הכירי את מגי, מגי היא אם הבית והאומנת" מגי קדה קידה קטנה ומיד מצאה חן בעיניי אילה,המנהלת סוזן המשיכה:"מגי,קחי את אילה לחדרה והציגי אותה בפני הבנות, ולאחר מכן עשי לה סיור בפנימיה .מגי אחזה בידה של אילה ויצאה איתה מהחדר.
הן חלפו על פני דלתות רבות שהיו קבועות על קירות המסדרונות הארוכים…

המשך יבוא…


תגובות (1)

אני אוהבת את סגנון הכתיבה שלך, הוא מסודר ולא מחסיר בפרטים.
תמשיכי לכתוב :)

11/03/2011 23:46
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך