חטיפת הכלבים הגדולה פרק 1

יום לא בהיר אחד יצאה מורן מביתה והלכה אל עבר מיקומה של קייטנת "סמיילי" היא נרשמה אליה בגלל אמא שלה שאמרה לה שכך תמצא חברים חדשים. היא נכנסה אל בית הקייטנה והתקדמה לחדר האוכל. הרבה פרצופים סקרניים הסתכלו אליה מהחדרים רק ילדה אחת צירה ולא שמה לב אל מורן. הילדה הייתה ג'ינג'ית עם שיער מתולתל ומשקפיים. מורן הייתה גבוהה עם שיער שחור וגלי. היא נכנסה לחדר האוכל ואכלה קורנפלקס. הילדה הג'ינג'ית התיישבה לידה ושניהם אכלו בנחת. אחרי זמן מה היא ומורן דיברו. "איך קוראים לך?" שאלה מורן "מיקה" ענתה מיקה "את אוהבת לצייר?" שאלה מורן "כן" ענתה מיקה "אבל לא אמרת לי איך קוראים לך" "קוראים לי מורן" "אה" הן אכלו עוד קצת ואז נכנסה לחדר האוכל אורית המדריכה. "שלום ילדים וברוכים הבאים לקייטנת "סמיילי" אני אורית המדריכה עכשיו תקשיבו קצת ועוד מעט תהיו חופשיים לשחק" היא עשתה לכולם סיור בבית הקייטנה הראתה להם משחקים אמרה מה מותר ומה אסור ועוד… אחרי כמה זמן היא סימה. מיקה ומורן הלכו לחדר היצירה ולקחו דפים וטושים וצירו. הן גם דיברו "שמעת שיש חטיפות כלבים בעיר?" שאלה מיקה "לא" ענתה לה מורן היא לא ידעה כי הם הגיעו לעיר רק ליפני שבוע. היא גם התחילה לדאוג לכלבתה ג'ואי שהסתובבה בעיר חופשי "הכלב של אורית המדריכה נחטף ליפני יומיים בשבת" אמרה מיקה "הוא בטח סתם ברח" אמרה מורן "אולי אבל אחרי כמה ימים נחטפו עוד שלוש כלבים וגם איש אחד סיפר שבלילה פרצו לו לבית וגנבו לו את הכלב" "יש עוד סיפורים?" שאלה מורן בציניות. מיקה הבינה שמורן לא רוצה לשמוע עוד אז היא הפסיקה. כעבור כמה שעות מורן חזרה הביתה. היא שמחה לראות שכלבתה ג'ואי עדין בבית היא אמרה לבני משפחתה לא להוציא את ג'ואי לבד בלי השגחה. אחרי כמה זמן היא שיחקה קצת במחשב ואחרי קצת זמן אמא שלה חזרה מהקניות. "היי מורן" אמרה אמא "היי" אמא של מורן בדקה את הקניות כרגיל. "אוי לא!" היא צעקה "מה קרה אמא?" שאלה מורן "שכחתי לקנות ירקות לסלט את יכולה בבקשה ללכת למכולת ולקנות כמה?" "כן". מורן החזיקה את הכסף בידה ויצאה אל הרחוב החשוך, פנסי הרחוב האירו באור עמום את הרחוב השקט. מורן פסעה לה בשקט. הרחוב היה שקט, שקט מידי. פתאום היא שמעה רעש מהצד השני של הרחוב, היא הסתכלה וראתה ארבעה שודדים לבושים בשחור, מכים איש עיוור בעוד ששודד אחר לוקח לו את שני כלבי הנחיה של העיוור. שנים מהשודדים לקחו שוקר חשמלי וחישמלו את העיוור, לקחו את הכלבים שלו ונכנסו למכונית שחורה שבמהירות שהגיע ככה גם נעלמה. לרגע אחד מורן עמדה ללא ניעה, מרוב פחד היא לא הצליחה לזוז. אחרי כמה דקות היא ניגשה אל העיוור ושאלה אותו:"אתה בסדר" העיוור צרח וכשהבין שהשודדים כבר הלכו הוא ענה:"כן תודה ילדה אבל הם לקחו לי את הכלבים! כל הסיפורים נכונים!" "כן" ענתה מורן בעצב מהול בפחד "הם נכונים" היא הלכה למכולת וקנתה את הירקות וגם חטיף שוקולד. היא הגיע הביתה ונתנה לאמא את הירקות.