סמרטוטים
סמרטוט רצפה קטן וצהוב שכב לו על הצינור תוהה לו על החיים ועל המוות.
בא אליו אדון סקוטץ' ואמר לו "סמרטוט סמרטוט למה אתה מתבודד מכל חברייך שבכיור?".
ענה לו הסמרטוט "אני פוחד להירטב".
גיחך לו אדון סקוטץ' וענה לו בחיוך "אל תהיה פחדן תבוא איתנו".
קפץ הסקוטץ' אל המים ומת.
~הסוף~
תגובות (13)
עמוק P:
מאוד עמוק :D
תודה, תודה רבה – השקעתי בכך המון ^_^
שמתי לב P:
כזה מקסים ומרגש. אני יושבת מול המחשב עם גלידה וגלילים של נייר טואלט.
היי! שינית את השם! הא-הא שמתי לב! מוחעחחע!
כן, סוף סוף אפשר כי אני כבר לא דיירקשנית בכלל אז זה היה מוזר לי כבר
קדימה- צאי אל החופש!
בא לי לתשאל אותך קצת…
מה גרם לך לא להיות דיירקשנית?
קצר ולעניין …(?)
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אני צחקתי, ונהניתי. ובחרתי שלא להתייחס למשמעות העמוקה כמו הרוב, כי אין לי כוח לעומק שיש לו תחתית שטוחה בסוף, ובכללי.. למה כל הזמן לחפור אחר משמעות עמוקה ונסתרת ומדהימה ונוצצת וגאונית כשאפשר פשוט לקרוא את זה, לצחוק וליהנות מבלי לשבור את הראש?
מקסים.
עומק עם תחתית שטוחה… נחמד. את מרשה לי להשתמש בזה? פשוט זה נראה שימושי מאוד וקליט כביטוי…
הא באמת, אני גאה :>
אתה יכול להשתמש בזה, עם קרררררררררררררדייייייייייטטטטטטטטטטטטטטט
כי אני בכל זאת אני
את באמת מצפה שבכול פעם שאני אגיד למישהו את המשפט הזה אני אתן לך קרדיט?!
כלומר, אם זה היה כחלק מסיפור, או כול יצירה אחרת, בטח שאני אתן לך קרדיט, אבל אני מתכוון להשתמש בו גם סתם ככה…
מדהים! זה סוג המשל המושלם: משל מפגר. צריכה להיות קטגוריה כזאת.