עד היום הזה…

בטח שמתם לב לז'אנר ..
סיפורי גבורה אתם בטח שואלים את עצמכם
'סיפורי גבורה? לא אלו סתם טרגדיות'
הם אולי עצובים, ואולי לפעמים יש להם סוף רע. וכן, רובם טרגדיות אבל לא! אלו הם סיפורי גבורה!
כי כל ילד שעובר דבר כזה הוא גיבור!. על כך שהוא לא מותר! שהוא יודע שהוא צריך להמשיך, למרות מה שכולם אומרים לו…
שהשמות והמילים האלה עד כמה שהן פוגעות ומצלקות הם לא ינטשו אותו אך גם לא נפשו.
אומרים שחלקנו פשוט לוזרים כאלה שלא יעשו כלום… חסרי כוח, חסרי ערך!
אבל לא. כי כל יום עם אותם אנשים אותם ילדים שקוראים לנו, הוא יום לחימה!
וכול יום שאנחנו שורדים אפילו עם נפגענו ואפילו עם כל החומות נפלו ואין מישהו שיהיה לידנו..
ניצחנו…

אני, כשאני הייתי קטנה.
קראו לי מוזרה כי באמת הייתי ככה לא הייתי כמו שאר הבנות מעולם לא אהבתי וורוד, או פחדתי מעכבישים ,הייתי ספורטיבית והייתי מתלבשת מוזר כן.
אבל רק לאחרונה הבנתי שזה לא דבר רע! אני מי שאני, אני לא מוטציה מגעילה… אני בת אדם ודווקא נורמלית, אולי אני לא מושלמת אבל גם הם לא.

גם קראו לי מכוערת.
אני מניחה שאני מכוערת כן יש לי אוזניים גדולות, שער גלי חום ומכוער אף טיפה סולד וגבות עבות ושתי צלקות על הפנים. אוקי אני מכוערת, הבנתי.
אבל… אתם יודעים מה? אני יפה מבפנים :) וזה מספיק טוב לי עם לא לכם? אין לכם מה לדאוג זה לא הפרצוף שלכם.
ובכלל… למה לשפוט אדם על פי חיצוניות? זאת סתם קליפה שבסופו של דבר תירקב כמו שלכם…

לאחרונה קראו לי חולת נפש.
אני מצטערת להודות שזה גרם לי לבכות די הרבה :)
חשבתי שככה רואים אותי ,הדבר שאני הכי לא רוצה להיות.
אבל אז הבנתי, גם אם אני כן וגם אם אני לא מה הם שיחליטו זאת?
כלומר תודה על האבחנה הרפואית אבל אני חושבת שאני אלך עם זה לרופא אמיתי.
ובכלל, מי הם שישפטו אותי?

תקראו לי מפלצת אבל בסופו של יום אתם המפלצות האמתיות…
אתם נהנים מלראות אחרים סבלים מרעיבים את עצמם למוות, מתאבדים, מתמכרים.
זה לא אנושי! זה פשוט לא אנושי להיות כל כך אכזרי!.
השמות שהדבקתם עלי ישרו עד היום הזה והבאה.
אבל אייתם… גם החוזק לשרוד שהכרחתם אותי לפתח כי עם לא הייתי מפתחת אותו… מי יודע איפה הייתי היום… http://www.youtube.com/watch?v=ltun92DfnPY