אני וכן אני קצת שונה מאחרים פרק ג

יום למחרת בבית ספר
אני ניגשתי אליה לקים
לילדה שדיברתי איתה בפלאפון
היא ישבה שוב לבד
ישבה וכתבה איזה משהו במחברת שלה
ניגשתי לקים
אבל פחדתי שהבנות בכיתה יראו ויעשו גם עלי חרם
אבל לא רציתי לגרום לה לפגוע בעצמה
כי היא באמת לא עשתה כלום רע
היא באמת ילדה טובה
שרק צריכה חברה
לדבר
להכיר
לצאת
לטייל איתה
לאכול איתה
ללכת אליה לבית
לראות איתה סרט או סדרה כלשהי
היא פשוט חייבת חברה
לפחות אחת
ואני זו שכן התנדבתי להיות אותה חברה
וידעתי גם איך להפסיק את החרם בכיתה
רציתי לומר למורה שתעשה על זה שיעור
זה ילמד את אותם הילדים להפסיק
עם זה
כי זה לא יפה ופוגע
טוב אז נחזור לבית הספר
זה היה יום רביעי בבוקר
אלין :שלום קים מה את כותבת ?
קים :אוו אלין שלום
לא חשבתי שתבואי לשבת איתי
אלין : כן אז מה את כותבת שם במחברת ?
קים :או זה
זה סיפור שאני מנהלת
אני אחרי זה מעלה אותם לאינטרנט
לרוב התגובות הן טובות ותומכות בי
אלין : אהה
כמה סיפורים המצאת
??
קים :לא הרבה
איזה 5 סיפורים
בראשון העלתי 18 פרקים
בשני 8 פרקים
בשלישי 7 פרקים
ברביעי 5 פרקים
ובאחרון 3 פרקים
אלין: מגניב שאת מנהלת שם משתמש משלך וכותבת דרכו סיפורים
וקים
הסיפורים הם על מה ?
קים :את באמת רוצה שאספר לך בקצרה על הסיפורים שלי ?
אלין : כן בטח
ותגידי לי אחרי זה את שם האתר שאת כותבת בו
אני אקרא את הסיפורים שלך ואולי אעלה גם כמה משלי
קים :אני טובה בכתיבה
זה התחביב הכי גדול שלי
אלין
אלין :יופי
אני באמת חושבת שנוכל להיות חברות קים
קים חייכה לי חיוך גדול
רועי צדק
אפילו עם להקדיש לה כמה דקות ביום היא תהיה שמחה
ואני לא רוצה להיות רעה ומגעילה כלפיה אז אני מדברת איתה ומתכתבת איתה
טוב נחזור לסיפור
אלין : אז על מה את כותבת ?
קים : סיפורי אהבה לרוב
ויש לי גם סיפורים של אימה ופחד
אני כותבת גם מתח
אני יכולה להראות לך אחד מסיפורים
אם את רוצה תוכלי לקרוא
את הפרק הזה
אם תרצי לקרוא את ההמשך תגידי לי
זה פרקים לא ארוכים
כול אחד איזה 8 דקות
אלין : טוב בסדר

קראתי את הסיפור שלה
אני לא הכי אהבתי אותו
אבל אמרתי לה למרות זאת שהוא יפה
קים : רוצה לשמוע בקצרה על הסיפרים שאני מעלה לאתר
אלין : כן סבבה קים אני אשמח
לשמוע
את הסיפורים שלך
קים : נהדר אני שמחה
אלין : תספרי על מה הסיפור הראשון שלך
קים
קים : בסיפור הראשון העלתי 18 פרקים
קוראים לו אני השונה מכולם
מה זאת אומרת ?
אני אספר לך על מה הסיפור הזה
זה סיפור על ילד היה לו הורים עניים
לא היה להם כסף לקנות אוכל
הילדים שלהם באופן תמידי סבלו מרעב
לא היה להם בית
לא היה להם הרבה בגדים
ארון מיטה שולחן
אפילו דף ועט שזה דבר בסיסי לא היה להם
ההורים עשו הכול שבנם ילמד בבית ספר
המשפחה של אותו הילד חייה במקום מיוחד לאנשים עניים
אכסניה כזאת
שדאגה
שיהיה להם גג מעל הראש ול 2 ארוחות ביום
אז ההורים הם הגרו כסף הרבה כסף
לילד הזה קראו ליאב הוא היה בן 13
הוא היה בן 2 למשפחה
היו לו 2 אחיות גדולות ירין ומעיין
הן היו בנות 19 ו17
היה לו אח קטן אור בן 11
ואחות קטנה רומי שהייתה בת 10
אז ההורים חסכו
הבנות הגדולות שלהם הלכו לעבוד מוקדם
בגיל 12 ונשרו מבית הספר
ואז בסיפור הוא לומד ולומד
ואם הוא נכשל ההורים כועסים עליו
ואומרים לו למה אתה לא משתדל
ככה לא תצליח ותהיה כמונו
ובגיל 16 הוא החל לסיים את הבגרויות
ובעצם הוא היה התיקווה החדשה של המשפחה
שהוא יסיים בגרות תיכון ילמד לימודים אקדמים יעבוד במיקצוע ימצא בית ויהיה עצמאי ולא זקוק לעזרה ממישהו אחר
אני לא יכולה לגלות לך מה ההמשך
אבל כפי שאמרתי קוראים לו אני השונה מכולם
תוכלי לקרוא באתר הסיפורים את הסיפורים שלי
שם שמשתמש שלי הוא *קים *.
רוצה לשמוע את התקציר של האחרים?
אלין : ברור ברור
רעיון ממש יפה לסיפור קים באמת
קים : אוקי
אז העלתי סיפור נוסף קוראים לו החיים לא קלים לי לך לכולנו ולמה כי זו המלחמה
העלתי שם 8 פרקים
הסיפור הזה מספר על ילדה במילחמה
לילדה קראו סטפני
הילדה הייתה בת 8 שנים
היו לה הורים 2 אחים גדולים ואחות גדולה
הייתה לה אחות קטנה
אחיה הגדולים היו בני 14 ו17 ואחותה הגדולה הייתה בת 20
אחותה הקטנה הייתה בת 6
ובעצם הסיפור מספר על קושי שהילדה הקטנה חוותה במילחמה
מלחמת העולם השנייה
הילדה יום בהיר אחד בשנת 1942
ברחה ליער עם אחותה הקטנה קילין ואביה לואיס שהיה בן 35
אמה של הילדה נפטרה ממחלה הטיפוס במלחמה
ושאר האחים שלה לא רצו לברוח נשארו שם
בעצם
הסיפור שהילדה ברחה
היא נאלצה למצוא אוכל בגדים ומקום מסתור מהגשם
אביה נהרג חצי שנה אחרי הבריחה
והיא נשארת עם אחותה
והן עושות הכול כדי לשרוד
מתגנבות לבתים וישנות שם
גונבות אוכל ומים
מנסות ליצור קשר עם העולם
זה סיפור עצוב קשה
שמספר על החיים לילדות קטנות שאיבדו את 2 הוריהן במילחמה ונותרות לבד
סיפור מעניין מאוד
זה רק בקצרה
עם תרצי תוכלי לקרוא אותו
תירשמי ותגיבי לי בתגובות למטה
אלין :אהה נשמה נחמד
על מה שאר הסיפורים ?
קים : יש סיפור נוסף שהעלתי יש שם 7 פרקים עד עכשיו
וקוראים לו
אמא שלי השתגעה
הסיפור מספר על אישה בת כ40 שהחליטה יום אחד לרצוח את ילדיה
היא הייתה אמא ל7 ילדים בתה הקטנה ביותר נוהל הצליחה להתחמק מידיה ולקרוא לשכנים
השכנים המבוהלים התקשרו למישטרה
האם נעצרה
והייתה מואשמת ברצח 5 מילדיה .
נוהל הייתה ילדה בת 6 גם אחיה הקטן ליאם ניצל
ואז הסיפור מספר
איך הילדים מה הם חשבו על אימם
ושכול הקשרים שאי פעם היו להם נותק עם האמא
הילדים עברו לחיות עם אבא שלהם
סיפור מהמם ממליצה מאוד שתישבי ותיראי אותו
הסיפור הבא זה סיפור שהעלתי 5 פרקים
קוראים לו מבול של צרות שנחתו עלי
הסיפור מספר על ילד שאמו נפטרה בתאונה
וחודש אחרי מגלים לאבא שלו סרטן
והרופאים אומרים שלא נותר לו זמן
הילד מפחד
מגייס תרומות
ומנסה בכול כוחו להציל את אבא שלו
שהוא כול כך אוהב
הסיפור האחרון העלתי שם 3 פרקים
קוראים לו הוא האהבה הראשונה שלי
זה מסופר על ילדה קוראים לה מייבל
והיא מצאה את אהבתה הראשונה אוליבר
היא אהבת אותו
ואז אני מספרת איך היא רוצה שאהבה שלה איתו תתפתח
והיא באמת תיתפתח בפרקים הבאים טוב
זהו עכשיו צלצול שיעור לשון
אלין : כן אחלה סיפורים קים
קים :תודה נדבר אחרי השיעור אמרה וחייכה
אלין שמה לב שהילד המקובל מהכיתה עמד שם והקשיב לשיחה שלה עם קם קים
קראו לו דניל
הוא היה חתיך
היה לו מבט מטורף בעיניים
כחולות רזה עם שיער בלונדיני
אלין : הכול בסדר דניל ?
למה אתה מסתכל ?
דניל : מה ?
סתם
מה היא סיפרה לך ?
אלין : לא עיניינך
זה היא סיפרה על התחביב שלה
כתיבה
דניל : כתיבה ?
מה נהפכת לחברה שלה ?
אלין :מה הבעיה ?
אני לא מבינה למה אתם שופטים אותה
על פי המראה שלה
היא רוצה חברים
שידברו איתה
יהיו שם בישבילה
דניל : לפחות יש לה אותך
אלין : על מה אתה ?
דניל : טוב השיעור מתחיל
נדבר אחרי אלין
אלין : מה עכשיו תרוץ למקובלת הסנובית הגינגית לומר לה שדיברתי עם קים
דניל : אני לא התכוונתי לספר למכוערת ההיא משהו
הגינגית המקובלת עברה שם
קראו לה נורה
נורה :מה לספר לי דניל ?
דניל : כלום
מה את רוצה ?
נורה: מה היא אמרה לך ?
דניל : כלום מעניין
נורה : בוא אחרי הבית ספר יש מסיבה בבית שלי
אני אחלק היום הזמנות אמרה וחייכה חיוך סדוני
אחרי השיעור
נורה חילקה הזמנות לכולם חוץ מקים
דניל : נורה
אני לא יודע עם אבוא למסיבה
נורה :מה זאת אומרת
??
דניל :אני עסוק
בסוף היום דניל נשאר בבית הספר
אלין :בואי קים
רוצה לבוא אלי?
קים :אלין אני צריכה לקחת את אחותי הקטנה מהגן ואת אחי הקטן מהבית ספר
אולי מחר
אלין : אז אני אבוא גם
קים : אין צורך
אלין : תסתכלי הינה דניל
קים היסתכלה לריצפה
נו
אלין : לכי אליו
תדברי איתו
קים : לא הוא יצחק עלי
אמרה והחלה ללכת לכיוון השער
מבטה היה מושפל תמיד לריצפת החדר
למדרכה
ופתאום היא ניתקלה בו בדניל
קים :אני אני מצטערת
סליחה אמרה ורצתה ישר לעקוף אותו
דניל : חכי רגע
קים
קים : אני לא ראיתי אותך מצטערת
דניל: אני חיכיתי לך
קים : אתה ?
לי ?
זו בדיחה כן ?
דניל : לא
אלין היסתכלה מהצד ופשוט עמדה וחייכה
היא הייתה בטוחה שהוא מנסה להתחיל איתה
למרות שהיא לא הבינה איך
היא לא הייתה יפה במיוחד
אך היא שמחה שמשהו טוב מתחיל איתה סוף סוף
קים :אני צריכה ללכת
דניל : אז תני אני אלווה אותך
קים :אין צורך
דניל : שמעתי על הסיפורים שסיפרת לאלין
ואני חושב שהסיפורים שלך נורא מעניינים
הייתי ממש רוצה לקרוא אותם
קים : אז תיקרא
אני לא נגד
אם תרצה גם תגיב
דניל : מה את עושה היום ?
קים : לוקחת את אחותי בת ה4 ואחי בן ה7
דניל : אפשר לבוא איתך ?
קים :למה?
חשבתי אתה שונא אותי
?
דניל :לא
סליחה קים
קים : זה בסדר אני רגילה לזה
אתה בטח הולך למסיבה הזו היום
דניל : לא
אני רוצה ללכת איתך
קים :למה ?
אלין עברה ליד קים
ביי קים
ניפגש מחר
אמרה וחיבקה אותה
ביי אמרה קים ונתנה לה חיבוק קטן חזרה
קים הלכה 15 דקות עד שהיא הגיעה
לבית ספר של אחיה הקטן וחיכתה לו בשער
דניל: איך קוראים לו?
קים : שון
דניל :אהה אמא שלך אוהבת שמות אמירקאים
קים : אני שמחה שיש לי אחים הם לפחות מדברים איתי
לא כמוכם בכיתה
למה התחלת לדבר איתי ?
דניל :אני רוצה להכיר אותך קים
קים :למה ?
אני שמנה
אני מכוערת
למה ?
דניל : קים
את לא עד כדי כך שמנה
מלאה
לא שמנה
קים :אני יודעת שכן
הנה אחי הקטן
שון
שון
אמרה וקראה לו
שון הגיע
קים המשיכה ללכת דניל המשיך לעקוב אחריה ללכת אחריה ליתר דיוק
היא הגיע לגן של אחותה לקחה אותה
וחזרה הביתה
דניל :אפשר לעלות עליך ?
קים :כן בטח דניל
דניל :כמה אחים יש לך ?
קים: יש לי אח גדול בן 15 אח בן 7 ו2 אחיות קטנות בת 4.5 ובת 3 את האחרת אני צריכה לקחת ב4 מהצהרון
דניל : ולמה לא אמא שלך ?
קים :היא עובדת
דניל :אני מבין
ומתי היא חוזרת ?
קים : ב7
ואבא ב8
דניל:הם משלמים לך ?
קים :לא
דניל :תבקשי
זה ביביסיטר לכול דבר קים
קים :אתה רוצה לאכול ?
דניל : אממ כן בסדר
קים חיממה לו את האוכל
זה ספגטי בעגבניות עם שניצלים
אחרי שקים חיממה את האוכל לאחים שלה ועזרה לאחיה עם השיעורים שלו
היא הפנתה לראשונה את מבטה לדניל
דניל : למה את לא אוכלת ?
קים : אני בסדר
אני סתם שמנה אני לא רעבה
דניל :אוקי
תודה
היית רוצה לבוא איתי לסרט ?
לקולנוע ?
קים :אין לי כסף ואני לא רוצה לבקש מאמא
לא לא תודה
דניל : רק אני
בלי חברים שלי
קים : לא אני לא רוצה
דניל : אני אשלם עליך
קים : למה ?
דניל :בבקשה קים
אמר וחייך לה
מה המספר שלך ?
קים :מספר שלי ?
אתה בטוח ?
דניל :כן יש לך וואטצאפ נכון ?
קים :כן
ה9 דניל הלך הביתה
קים לא האמינה
היא לא ידעה
עם זו בדיחה מתיחה
היא חשבה לעצמה
איך הילד הכי חתיך בכיתה ואף בשיכבה התחיל
התחיל דווקא איתה
אולי הוא רוצה ממנה משהו אולי לא
אבל קים
הבינה שחייה משתנים לטובה
ואולי בקרוב יהיה לה חבר שיאהב אותה וידאג לה
בוקר למחרת
נורה הגינגית נגשה לדניל
נורה : למה לא באת אתמול ?
דניל :סתם כאבה לי הבטן
נורה :יסמין ראתה אותך אתמול ב9 בחוץ
דניל :יצאתי לנשום אוויר
נורה
נורה : בוא אני רוצה לדבר איתך
דניל :מה ?
נו דברי
מה ?
נורה : אתמול אחרי הבית ספר מה עשית עם החנונית קים
דניל : דיברתי איתה
נורה : על ?
היא גרועה בהכול מה יש לדבר עם השמנה הזו ?
דניל : לא נכון
יש דברים שהיא ממש טובה בהם
נורה
את לא מכירה את קים
נורה מ: כאילו אתה כן ?
דניל :יותר מימך
בסוף הלימודים דניל הלך אחרי קים
דניל : אז רוצה לסרט ?
קים : אני צריכה לקחת את האחים שלי
אני אוכל לקחת אותם לסבתא /שלי
דניל :יופי
קים :אתה בטוח ?
דניל :כן כפי שאמרתי קים אני רוצה להיות חבר שלך ולהכיר אותך
זו לא בדיחה ולא עסקה
קים :אוקי
אני מבינה
קים מאוד אהבה את דניל מכיתה ב היא רק פינטזה שהוא יהיה הבן זוג שלה והם יתחתנו
אבל מסתבר
שהפנטזיה שלה כבר הופכת למציאות
ולא רק לדימיון חלום כולן שלהו
פנטזיה שלא יכולה להיות
זו עכשיו המציאות