noyshalev
קצת מחשבות וזיכרונות מדברים שקרו לי פעם...

סיפורם של השורדים

noyshalev 03/10/2014 686 צפיות אין תגובות
קצת מחשבות וזיכרונות מדברים שקרו לי פעם...

הם שורדים. שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים וחודשים על גבי חודשים.
הם מוקפים. קטנים. אף אחד לא ישים לב אליהם אם הם יעלמו יום אחד.
הם חלשים מול כולם, אין להם נשק. לא מולם. גם מה שיש לא יספיק.
הם בודדים, מבודדים, כמו אבקנים קטנים של פרח שמתעופפים עם כל משב קל של רוח.
פגיעים. כל אחד יכול לקחת ולרמוס אותם, בלי להתחשב.
כמו זחלים קטנים ללא עמוד שדרה, מחפשים את עצמם ומנסים לשרוד בכל הכוח.
כואב להם.
הפצע נפתח מחדש עם כל זריחה של יום. הכאב בלתי נסבל.
הם רוצים לוותר. זה נהיה קשה יותר מיום ליום.
עוד מעט תיגמר להם כל התחמושת, ואז הם יהיו חסרי אונים מולם.
זהו סיפורם של הנפגעים.
אלו ששורדים כל יום ויום…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך