יהייהו עוד פרקים תחקו קצת

סיפור לא גמור

29/07/2010 975 צפיות אין תגובות
יהייהו עוד פרקים תחקו קצת

"אנחנו בסוף נגיע אלייך רו…." את האות המחוקה ההיא לא הצלחתי לקרוא או להוציא מהראש. המילים האלה עשו לי צמרמורת בכל הגוף. קראתי אותם ב"חצי קול" מתוך פתק חצי קרוע ומקומט. אני כמעט בטוחה שהמילה המחוקה הייתה השם שלי,רוני,לא הבנתי מיהם אלה שיגיעו אליי אבל אז, נזכרתי, בדיוק לפני חודשיים….
-_-לפניי חודשיים-_-
פרק 1
"את תאחרי לבית הספר" קראה אמא ובצדק זה היה היום הראשון ללימודים. אני עולה לכיתה ח'. אני כבר לא הכי קטנה בחטיבה, יש מתחתי וגם מעליי. אני עכשיו בשנת סנדוויץ' אבל אני מעדיפה כריך עם חביתה. זה לא מה שלי היה בכריך, זו הייתה סוג של עיסה ירוקה עם גבישים אדומים ומסביב לכל ה"דייסה" הייתה רצועה שכתוב בה "באהבה אמא". שכחתי שאמא התחילה שיגעון חדש. מסביב לכריך שהיא עושה לי, היא מצמידה "פתקי אהבה" שכתוב עליהם משהו כמו "בהרבה אהבה" או "שיהיה יום נהדר!", בא לי להקיא. בקיצור הכריך ההוא עשה את צעדיו הראשונים בדרכו לדלי הכחול שמחכה בפינת הכיתה הקרוי "פח", או כמו שהוא מוכר לרוב הילדים שאמא שלהם מכינה את הכריך- "קפוץ לבאר סנדוויץ'". כל שאר היום היה בסדר, כרגיל, כשחזרתי הביתה ראיתי את אמא מחזיקה את הראש בידיים וקטי תופחת על גבה ואז שתיהן הסתכלו אליי, ידעתי שזה קשור לאבא. "מה הוא עשה הפעם" אמרתי, במין קול קצת צרוד-רועד עם קצת ביטחון. קטי ישר קפצה- "הוא רב עם אמא ואמר שהוא לא יחזור שבת הבאה" אמרה. "אני שונאת אותו, אני שונאת אותו, אני שונאת אותו" לחשתי. הוא תמיד חושב שהוא מאיים עלינו שהוא אומר שהוא לא יחזור הביתה. הוא חושב שהוא סוג של ראש-בית כזה, מפקד הצבא שהחיילים שלו צריכים לציית לו. ואם חייל "מעז" לסרב אז הוא מעניש…

פרק 2
היום שי באה אלי וראינו ביוטיוב סרטונים על חתולים מצחיקים היה קורע עד שהטלפון שלי צלצל זה היה עידו הוא רצה שאני ושי נלך לשחק איתו ועם טומי. את עידו די חיבבתי וטומי הוא בן דוד שלי אז לא התנגדתי. קבעתי איתם ליד הקניון, אבל כשיצאנו מהבניין של הבית שלי, הבנים הפתיעו אותנו ודי הבהילו אותנו. התחלנו ללכת לכיוון הבית של טומי. מתחת לבית שלו הייתה גינה קטנה עם דשא ששם הכלבים לא עושים קקי בכל מקום. עידו הביא את אקדח האוויר שלו והתחלנו לשחק איתו ולהשתולל. עברו איזה שעתיים ואז עידו הציע שנשחק "אמת או חובה" וטומי השפן לא רצה לשחק. התחלנו לשחק ויצא שעידו היה צריך לשאול את שי "אמת או חובה", היא אמרה חובה הוא עצר לרגע את המשחק וביקש לדבר איתי לבד. כמובן ששי וטומי לא נתנו לנו לדבר הם רדפו אחרינו עד ששי התעצבנה על טומי והתחילה לרדוף אחריו, אז היה לנו קצת שקט, הוא ניגש אלי, חייך ואחריי שתיקה מביכה התחיל לדבר. "תקשיבי, אם נגיד הייתי אוהב מישהי והייתי רוצה להציע לה חברות איך לעשות את זה? לשלוח אס אמ אס או לכתוב לה על פתק?". התרוצצו לי כל כך הרבה מחשבות בראש, ידעתי שהוא מתכוון אלי אבל לא הייתי בטוחה לגמרי. עשיתי את עצמי חושבת ואז אמרתי לו שפתק לא ואס אמ אס לא משו. "אתה צריך לעמוד מולה ולהגיד לה מה אתה חושב" אמרתי כי זה הדבר הראשון שעלה לי לראש. "נחשי מי זאת" התפרץ למחשבות שלי פתאום" אז שיתפתי פעולה
"גל?"
"אהאהא לא!!."
"שחר?"
"אואואוא לא!!!"
"רוני לוי?"
"איכס לא!!"
"שי?"
"מה?!?!?! לא!!!"
"טל?!?!"
"לא!!!! תחזרי שתי שמות אחורה"
"אהה טל, שי רוני לוי?"
"רק השם"
"מה? לא שמעתי"
"לא חשוב, אני חושב שאני אלך על אס אמ אס." אמר והוציא את הטלפון החדש שלו מהכיס. "אתה שולח לה עכשיו?" אמרתי או יותר נכון קפצתי הייתי חייבת להגיד. "כן". עכשיו הוא לא דיבר הוא היה עסוק בלכתוב לאהובתו שאלת חיים או מוות. "את יודעת לכתוב מהר?" אמר פתאום זאת שאלה שלא ציפיתי לה. "אהה כן נראה לי…" עידו הושיט לי את הטלפון שלו והתחלתי לכתוב עכשיו הייתי בטוחה שהוא ישלח את זה לי, איזו דרך מתוקה להציע חברות! אחריי שנייה עידו פתח ב "כולם לשם פלאפונים במעגל מישהו קיבל הודעה."זה היה הטלפון שלי של טומי ושל עידו לשי לא הייתה סוללה הטלפון שלה היה מת אחרי כמה שניות עידו בדק את הפלאפון שלי אבל אף אחד לא קיבל הודעה…אחרי כמה זמן הבנו שאין מוצא עידו היה חייב להתוודות וסיפר לנו שהוא שלח הודעה לשי אבל לא ידע שהפלאפון שלה מת. אני לא מאמינה לו הוא משקר רואים עליו. הוא ביקש מימני להגיד לשי מה היה כתוב שם. אבל מה הוא מתחנן? הוא לא תחמן. מה הוא מנסה לעשות?.

פרק 3
זוכרים שאמרתי לכם שאבא שלי אמר שהוא לא יחזור שבת הבאה? אז הוא חזר רק כי הוא היה רעב הוא לקח אותנו לאכול במסעדה בטור "פיצוי" על הריב שלו עם אמא. כשאמרתי שהוא מתנהג אלינו כחיילות שלו צדקתי ובגדול היום כשנכנסנו לאוטו הוא כאילו חיכה שמישהו יפתח לו את הדלת למכונית אבל אז הוא ניזכר שהוא נוהג אז הוא עשה את עצמו כאילו הוא עצר להסתכל מה השעה, איזה פתטי. כשנכנסנו למכונית קטי לקחה את האוזניות שלה תקעה אותם באוזניים ושמה על פול ווליום מה שאומר- אל תדברו איתי אני רוצה להתבודד ולהראות מסכנה. אז הנסיעה הייתה שקטה אבא נעל את העניים על הכביש,אמא הסתכלה על הדרך ואני כמעט בטוחה שהיא ספרה עמודים,קטי… לא חשוב ואני בשלי בודקת כל תזוזה של אמא אני רואה את העניים שלה עוקבות אחרי העמודים היא עומדת לפתוח את הפה היא עומדת להגיד משו היא הרטיבה את השפתיים היא תמיד מרטיבה את השפתיים לפני שהיא פוצחת בריב."קטי תנמיכי את הווליום באוזניות הם יהרסו לך את האוזניים."בול פגיעה יש לי כישרון! קטי התעלמה מהפתיחת ריב של אמא זה הוריד לי אבן מהלב. כשהגנו למסעדה אבא הזמין סטייק אמא פסטה קטי לקחה סלט קטן שחלקה עם אמא ואני כרגיל טוסט עם פסטו זיתים וקולה. אבא התחיל לזלול את הסטייק והכריז שהוא רעב.. בסוף בארוחה הצלחות נראו ככה: שלי עם שאריות של גרעיני זיתים. של אמא עם רוטב עגבניות. של אבא.. בעצם בקושי היה שם משהו אפילו היה סימני גרירה של אצבעות עבות ושעירות. ושל קטי היא הייתה חצי מלאה היא בקושי גמרה את הסלט שמתי לב שבזמן האחרון קטי בקושי אוכלת משהו. בעצם היא נהייתה ממש מקל אפשר לראות את הצלעות שלה דרך החולצה…

פרק 4
באותו בוקר הרגשתי רע כי עידו רצה לדבר איתי בקשר להצעה המהממת שלו לשי אמרתי לו שאני אדבר איתה לקחתי את שי למדרגות והתחלנו לדבר אמרתי לה שעידו רוצה תשובה כן או לא "אני לא יודעת… אני… אולי… אממ… אני מחבבת אותו נורא אבל אני לא כל כך בנויה לקשר ואני לא רוצה לפגוע ברגשותיו" בשלב הזה אני ממש כעסתי מה אני מתווכת למה אני צריכה לתקשר בניהם הם לא יכולים לדבר אחד מול השני נו באמת…ועכשיו שמתי לב שהם לא מדברים אחד עם השני היום כשבאתי אליו באתי לשאול אותו אם היה שעורים במדעים אבל הוא לא הקשיב אפילו למילה אחת שאמרתי הוא פשוט התחיל לצעוק אלי ואמר: "אם זה קשור לשי אני לא רוצה לשמוע!". הלכתי מימנו ישר הוא הרכין ראש וקלט שזה לא מה שרציתי לשאול אותו. הוא הראה שהוא מצטער אבל מבחינתי אם הוא לא אמר שום דבר הוא לא הצטער בכלל. וחוץ מזה נמאס לי מכל הבולשיט הזה כל האהבות והריבים האלה שיש בכיתה יותר מידי מכל דבר די נמאס למה שי לא אמרה לו כן מה הבעיה? היא מחבבת אותו אפילו מאד אבל במחשבה שנייה שי ידעה שאני קצת מאוהבת בעידו אולי היא עשתה את זה בכוונה כדי שעידו יישאר פנוי בשבילי.. אולי היא חברה יותר טובה משחשבתי…חזרתי הביתה וקטי ממש הבהילה אותי היא חיכתה לרגע שאני אגיע הביתה רק כדי להבהיל אותי אוף אני שונאת שהיא עושה את זה התלוננתי פעם אחת לאמא והיא אמרה לי שהיא לא ראתה שום דבר אם היא תראה היא "תנקוט בצעדים חמורים ביותר" הפעם אמא קלטה אותה והיא רתחה אבל היא רק שלחה אותה לחדר אחר כך היא עלתה עלייה כמובן שאני אחריה אבל בחשאי הצמדתי את האוזן לדלת והקשבתי בקושי שמעתי משהו רק שאמא אמרה שאם היא תבהיל אותי יותר מידי היא יכולה לגרום לי לפזילה. משעמם. זה אפילו לא מזיז לקטי, ממש יופי, קטי יצאה מזה בזול הפעם.

פרק 5
אחרי שהלכנו לשחק אני טומי ועידו הלכתי הביתה והיה כבר חשוך הרגשתי שמישהו עוקב אחרי מסתכל עלי כל הזמן וצופה בכל מהלך שלי הלכתי בסמטה חשוכה והיה שם ממש מפחיד חשבתי שמישהו הולך לדקור אותי או משהו הדרך לבית שלי נראתה כל כך ארוכה אפילו שאני גרה 5 דקות משם וואו סוף סוף הגעתי הביתה כשהגעתי הביתה נכנסתי ונעלתי את הדלת ואז ראיתי דבר שלא ראיתי בחיים ראיתי דמות שלא הכרתי היא הסתכלה לי בעניים היא הסתכלה עלי במבט שאומר נקמה לא הייתי בטוחה שהיא מחפשת אותי או שקטי הסתבכה בעוד משהו זה היה ניראה יותר מסתם משהו כאילו קטי רצחה מישהו אבל קטי לא תפגע ברגשות של זבוב אולי הדבר הזה מחפש אותי אבל למה? עכשיו המחשבות שלי נפסקו כאילו מישהו סגר לי את הברז למחשבות במוח כאילו המוח שלי חייב שהם יפסקו וכל זה קרה רק כי שמעתי משהו שנישבר מהמטבח רעדתי יש איתי עוד מישהו אבל קטי אצל חברה ואבא ואמא בעבודה גנב, פורץ, מה אני עושה עכשיו? לקחתי את הדבר הראשון שראיתי זה היה המחבט בייסבול החתום של קטי היא קיבלה אותו ליום הולדת אמא אמרה לה שמישהו יכול לקבל מכה חזקה מהאלה הזאת אבל האדם היחיד שיקבל ממנו מכה יהיה אותו גנב חוצפן הלכתי לאט לאט למטבח כמעט על קצות האצבעות הכנתי את האלה לחתיכת מכה. "את ניראת כמו שחקנית כדור בסיס מקצוענית" וואו ירדה לי אבן מהלב זה רק אבא "הבהלת אותי" אמרתי "את לא היחידה שגרה בבית הזה" עכשיו הוא התחיל לצחוק צחוק מזויף שהוא תמיד מזייף שהוא רוצה להעביר נושא או שהוא לא רוצה שמישהו ייזכר באיזה משהו זה היה ברור שזאת האפשרות השנייה למה איזה נושא הוא כבר רוצה להעביר עכשיו מישהו פתח לי עוד הפעם את ברז המחשבות בראש שלי גלגלי השיניים מתחילים להסתובב מה הוא רוצה שאני אשכח אממ… אהה… נזכרתי שמעתי קול ניפוץ כמו שזה ניראה אבא ממש לא יצא מזה הפעם ניסיתי לראות מה הוא שבר זה היה ברור שזה בין השידה לתנור במעבר הצר או כמו שהוא ניקרא על ידי אבא "הבר" הזזתי את אבא ואז כבר הצלחתי לראות זה היה הכד שאמא קיבלה לחתונה שלה ושל אבא זה היה הכד שהיא אהבה יותר מכל דבר אחר…

פרק 6
אני לא מאמינה איך כמעט הלכתי למסיבת יום שישי-13 רק בגלל אבא הוא האשים אותי ובלי בושה שאני הבהלתי אותו מה שגרם לו לשבור את הכד ובגלל זה אמא לא הרשתה לי ללכת אבל מה שכן? ללכת להסתובב עם שי עידו וטומי נו טוב מזל ששי ועידו מדברים סוף סוף כי אחרת זה היה הערב הכי משעמם-דבילי בעולם התחלנו לספר סיפורים מפחידים אני את הסיפור המפורסם שלי שי סיפור על רוח שיש לה בבית ושל עידו וטומי היה סוג של סיפור משוטף כזה אבל עידו סיפר אותו מידי פעם טומי התפרץ ואז עידו ממש רתח אבל אז נירגע מחדש עידו הוא בן אדם שמתעצבן ממש בקלות אבל באותה רמה נירגע ושוכח מהעניין בכל מקרה לפי דעתי הסיפור של עידו היה הכי מפחיד הוא ממש צמרר אותי וכל הזמן פחדתי להסתכל אחורה העניין שכל אחד מהסיפורים שלנו היה אמיתי לגמרי בלי שקרים אפילו קצת טוב אולי רק שלי אבל ממש קצת, טיפה, טיפ טיפונת, פיצית, פיצית פיצית. אחר כך כל כך פחדנו שפשוט שמנו מוזיקה מהפלאפונים כדי להירגע ואולי גם קצת לצחוק התחלנו לרוץ בכל הרחובות הריקים ושרנו שירים יותר נכון צרחנו אבל זה היה ממש כיף זה היה משחרר כזה זה היה פשוט ערב מדהים אחריי שקצת נרגענו אני ושי היינו חייבות לשירותיים והבית שלי היה הכי קרוב אז עלינו עליי אחר כך ירדנו ועידו קלט בזווית העין שממית לבנה כזאת הוא תפס אותה והתחיל לשחק איתה היא השירה חלק מהזנב שלה זה היה ממש מגעיל ירד לה דם החלק השני של הזנב שלה עוד המשיך לזוז היא השירה את הזנב שלה שלוש פעמים איכשהו השממית הצליחה לברוח איזה מסכנה מדממת. אחר כך אבא שלי חזר אז הבנים הלכו הביתה שאלתי אותם אם הם רוצים טרמפ אבל הם לא רצו איזה ביישנים מזל שהם גרים אחד ליד השני אחרת אבא שלי לא היה נותן להם לזוז מטר לעומת זאת שי גרה בסוף העולם שמאלה מהבית שלי אז היא קפצה על הרעיון של הטרמפ אבל בביישנות המיוחדת לה ואך ורק לה שי נפנפה לי לשלום מהשער של הבית שלה וכבר ראיתי את הכלבה שלה צ'ארה מזנקת עלייה. תמיד שאלתי אותה מזה השם הזה צ'ארה והיא תמיד אמרה את אותה תשובה:" צ'אר ברוסית זה שחור והכלבה שלי שחורה פשוט מאוד!".והיא תמיד הייתה מלאת גאווה…

פרק 7
באותו הלילה בקושי הצלחתי להירדם הייתה סופת ברקים ענקית בחוץ ואני כל כך התרגשתי כי מחר לשי יהיה יומולדת לא ידעתי מה להביא לה אולי איזה קרואסון על הבוקר ושוקו חם מהקיוסק או הרבה חטיפים בצלחת מפלסטיק ופתק קטן לא הייתי כל כך בטוחה אבל מה שכן הייתי בטוחה שאני צריכה כבר להירדם אם אני רוצה לקום מוקדם מחר ממש שניות אחרי נרדמתי כאילו מישהו פשוט לחץ לי על כפתור השינה אני חושבת שזה אותו מישהו שאחריי על ברז המחשבות שלי כי הוא סגר אותם ולחץ על הכפתור. באותו בוקר היה לי ממש חיוך על השפתיים כל הבוקר כולו אפילו קטי שמה לב והיא הייתה חצי רדומה החלטתי לקנות לה שלוש מיני קרואסונים שוקו חם וצלחת מפלסטיק שמצאתי בבית ושמתי עלייה כמה חטיפים שקניתי אתמול במכולת סידרתי יפה הוספתי פתק חמוד ויצאתי לבית ספר החזקתי את הצלחת והשקית עם הקרואסונים בכזאת גאווה הייתי צריכה להגיע לפני שי לבית ספר כשהגעתי לבית ספר ראיתי את התיק של שי אבל למזלי היא לא הייתה בכיתה אף אחד מהכיתה לא הביא לה כלום כמו שאופייני להם מזל שאני הבאתי לה אחרת היה לה יום ממש עצוב. היא עמדה להגיע לכיתה מהר שמתי את הצלחת השקית והשוקו על השולחן שלה וברחתי מהכיתה כשהיא נכנסה נכנסתי אחריה והיא הייתה ממש מופתעת לא כתבתי ממי זה שיהיה לה הפתעה אבל היא ישר הסתכלה עלי וחייכה איך היא נחשה? אולי כי היא יודעת שרק אמא שלי קונה צלחות פלסטיק שכתוב שהם מפלסטיק אבל זה קרטון פרחוני בצבע ורוד בכל מקרה היא ממש שמחה הרגשתי שעשיתי לה את היום. כשחזרתי הביתה כמובן עם שי משום מה היא נורא רצתה לבוא אלי כי היא אמרה שבטח מתכננים לה משהו בבית אז היא נותנת להם עוד זמן. שיחקנו במחשב וראינו הרבה מאוד סרטונים ביוטיוב אחר כך נימאס לנו אז יצאנו לשחק בחוץ בכדור ואז שי החריזה שהיא נתנה להורים שלה מספיק זמן, אז היא הלכה הביתה אמא של שי אמרה לי ששי תבוא אלי היום כי הם רוצים לתכנן לה משהו איזה כיף היא תשמח כפליים.

פרק 8
לאבא הייה יומולדת אתמול הוא ושי נולדו ממש יום אחרי יום רק לא באותה שנה. האמת שאבא היה נחמד יותר מתמיד הוא נראה לי זומם משהו. הוא לא מתנהג כמו תמיד. הוא יותר חייכן ומצחיק. הייתי בטוחה שהוא ישנא כל מתנה שנביא לו האמת שהוא די חיבב אותה. הבאנו לו משחק חשיבה מעץ. האמת, כוויתי שהוא ישתמש בו כדי לתת קצת זמן איכות לילדים שלו כי בזמן האחרון מאז שהוא עובד בעבודה החדשה הזאת אנחנו בקושי רואות אותו. העבודה שלו רחוקה אז הוא שכר דירה שם באזור ככה שאנחנו רואים אותו רק בסופי שבוע וגם זה בקושי. האמת שלא איכפת לי, בדיוק כמו שהוא חושב, לא איכפת לו מאתנו. בכלל, כל מה שמעניין אותו זה העבודה ואיך אמא לא מתגרשת ממנו כי הוא לא רוצה לשלם מזונות. אני רוצה שהיא תעשה את זה כבר הוא כל כך מגעיל עלינו אני חושבת שאמא רק עושה את עצמה כאילו היא לא שמה לב. אולי היא עוד מרגישה אליו משהו אבל איך אפשר הוא כזה אידיוט שוויצר אוף אני כל כך רוצה שהיום הזה יעבור כבר. בערב הלכנו למסעדה אני הפעם הזמנתי ניוקי אמא כל הערב רק דיברה על נימוסים והליכות. קטי הזמינה סלט קטן שחלקה עם אמא את האמת אמא אכלה הכל היא לא השאירה לקטי כלום אבל זאת לא אשמת אמא, קטי לא רצתה כלום היא ממש רזה שזה מפחיד החזה שלה נראה בדיוק כמו הגב יחסית לנערה בכיתה י'. בסוף ה"ארוחה" הביאו מיני עוגת שוקולד חמה עם כדורי גלידת וניל וזיקוק את האמת הרגשתי שהזיקוק הזה לא מגיע לו. ואפילו התפללתי שעד שנחזור הביתה איכשהו הפרחים שלו ינבלו. כשהגענו הביתה נכנסתי אחרונה וראיתי משהו זז בין השיחים לא עצרתי לבדוק מה זה וישר נכנסתי הביתה זה לא היה סתם סנאי או משהו כזה היו לו עיניים גדולות, עגולות, אנושיות. לאחר כמה רגעים הבנתי שזו אותה דמות שראיתי לפני שבוע היא חזרה. עלתה בי צמרמורת ממושכת שלא הפסיקה. עלו בי כל כך הרבה מחשבות אבל הבנתי שאני צריכה להפסיק אותם אם אני לא רוצה שיהיו לי סיוטים. בלילה היו המון עד שהייתי ממש עייפה רק אז נכנסתי למיטה ונרדמתי ישר.

פרק 9
הפעם אבא עבר את הגבול אפילו בשבילו אבל הוא לא היחיד ששבר שיא האמת שגם אני אבל הרבה יותר גדול משלו עשיתי משהו שתכננתי הרבה פעמים וויתרתי מייד אבל הפעם זה לא קרה בערך ככה זה התחיל… אני ובת דודה שלי רצינו לעבוד על המצגת ליום הולדת של סבתא ושנייה לפני שאבא הסיע אותי ואת אמא קטי אכלה משהו ממש מוזר היא אכלה שניצל תירס וגבינה לבנה איכס… אני לא יודעת מה עלה לי בראש אבל רציתי שהיא תיתן לי ביס היא לא כל כך רצתה אז הסתכלתי על אבא במבט כאילו שיגיד לה משהוא אבל במקום זה הוא אמר לי לעזוב אותה. אמרתי לו "די תפסיק להגיד לי את זה" "את יודעת מה אני לא רוצה שתיסעי באוטו שלי" הוא אמר,רציתי להחטיף לו סטירה במקום. אז פשוט הסתכלתי עליו והלכתי לראות טלוויזיה. אחרי שתי דקות בערך יצאתי מהבית והתחלתי ללכת לכיוון של הבית של בת דודה שלי אבל אז נזכרתי שהם עברו דירה והבית שלהם יותר רחוק ממה שהוא היה אבל לא ויתרתי. יצאתי מהבית לקחתי איתי בגדים חמים 100 ₪ מפתחות פלאפון ואת התמונה שלי ושל שי.היה חושך, במקרה ראיתי את אמא ואבא באוטו אז בכוונה עברתי מולם אבל הם בכלל לא שמו לב. ראיתי את אמא צועקת על אבא. ניחשתי שזה בגלל מה שקרה שנייה לפני, לא חשוב, הלכתי ברחובות ופתאום ראיתי משהו בשיחים רץ כזה אבל לא היה לי את האומץ לבדוק אז התעלמתי. זהו זה אני כבר הייתי רחוקה מהבית ואין דרך חזרה. אני התחלתי לקרוא למה שעשיתי "בריחה מהבית" פשוט כעסתי כל כך שלא חשבתי על מה שאני עושה. אחרי איזה 10 דקות של הליכה משהו עצר אותי משהו שלא יכולתי להתעלם ולהמשיך ללכת עצרתי והסתובבתי, הסתכלתי לאחור ופשוט מצאתי את עצמי עומדת ונקרעת לשני עולמות הדחף והכעס של לברוח מהבית והגעגועים למשפחה שלי. התחלתי לחשוב בהיגיון והבנתי שבריחה מהבית תגרור ל-10 מפגשים עם פסיכולוג ועד כמה שההורים שלי יכעסו עלי שפשפתי את האף וחשבתי. משהו בום אחד דחף אותי לכיוון הבית. אולי אני לא כזאת אמיצה כמו שחשבתי. בשלב הזה כבר הייתי בדרכי הביתה…

פרק 10
היום היו לנו חזרות ללהקת זמר אמילי לקחה אותי לצד וסיפרה לי שהיא מאוהבת בעידו "מאיפה זה בא?" שאלתי אותה "לא יודעת תקשיבי לי טוב עכשיו, אני ועידו הלכנו אליו ואחיות שלו התחילו להגיד לו מה זאת חברה שלך? ואז הוא לקח אותי לצד ואמר לי לא להתייחס אליהם ואז הוא החזיק לי את היד ונתן לי נשיקה בלחי!" היא אמרה את זה בכל כך התלהבות ואני כל כך קינאתי מה קורה? קודם הוא מראה לי שהוא דלוק עלי ואחר כך הוא נותן נשיקה לילדה אחרת? אמילי חברה שלי אבל מה למה דווקא היא?? אולי בגלל שהיא כל כך נדבקת אליו, אוף הייתי חייבת להראות לה שאני מאושרת בשבילה אז שמחתי איתה ממש והרעתי לה שאני בכלל לא מעוניינת בו. אחרי כמה ימים בעוד חזרה של הלהקה אמילי סיפרה לי שאחרי החזרה הקודמת היא באה להיפרד ממנו והיא נתנה לו נשיקה. היא פחות התלהבה ממקודם. אבל אני האדמתי מקנאה ואחר כך היא נתנה לעידו חיבוק פרדה מול העניים שלי והוא נימשך המון זמן. אחרי שאמילי הלכה הסתכלתי על עידו והוא ענה את הדבר הכי הזוי שיש "היא אוהבת אותי אבל אני לא אוהב אותה" הדבר הראשון שאמרתי זה "מי אמר לך?" "שירן הוציאה את זה בכוח מימנה והיא באה וסיפרה לי" הייתי בשוק והרגשתי הקלה עצומה אבל גם חשד עידו משקר לי או אומר את האמת? אני כבר לא יודעת אני רק יודעת שאני צריכה להרחיק את אמילי מעידו ומהר.היום בית הספר עידו רצה שנלך אני הוא אמילי וטומי לים אמירתי בסדר. מה בסדר אני כבר כל כך מחכה לזה אני מתכוונת לומר לעידו מה אני מרגישה כלפיו ואני ממש לא רוצה להתייעץ עם אמא אני הולכת להגיד לו את זה וזהו. ואוו אני כל כך מחכה ליום שבת אני הולכת לקחת את הmp3 של קטי ואני הולכת לשכב בשמש לשמוע מוזיקה ואני אתפוש את ההזדמנות הראשונה שלי שעידו ייגש אלי ואני אומר הכל. רק אני מקווה שאמילי לא תדבק אליו כמו תמיד היא כל כך מראה לו שהיא מאוהבת בו אבל הוא ממש עושה כאילו הוא לא שם לב אני חושבת שהוא ממש נהנה מזה. עידו הוא כל כך תחמן אבל הוא גם מדהים באותה מידה יש לו שיער מדהים ויש לו פרצוף של ילד קטן הוא לא רק חתיך הוא גם נשמה טהורה יש לו אופי מדהים שלא פגשתי כזה כבר המון זמן…

פרק 11
איזה בוקר כל כך מרגש התעוררתי מוקדם באיזה 7:30 ככה קבעתי עם עידו ב10:00 אמרתי לו שאבא שלי ייקח אותנו לים הוא התקשר אלי בבוקר ושאל מתי לבוא אלי איזה חמוד! אמרתי לו שאנחנו ניקח אותו מהבית וגם את טומי ואמילי הוא אמר שבסדר והוא יעדכן את טומי. אני לא יודעת לה אבל הוא לא אמר שהוא יעדכן את אמילי אולי בגלל מה שהוא אמר לי עלייה. לא חשוב באותו בוקר הטלפון שלי צלצל כל הזמן והיו לי המון אס אמ אסים עידו שלח את כולם אלי לשאול מה צריך להביא אמילי הביאה אבטיח וגרעינים ושמיכה לשבת עלייה, עידו הביא שתי שקיות במבה צ'יפס וופלות בקבוק קולה ושמיכה לשבת עלייה ואז עידו שאל אותי שאלה קריטית " מי מחזיר אותנו?" "אבא שלי לא מוכן גם להביא וגם להחזיר חוץ מזה הוא הולך לסבתא שלי" אמרתי. "ההורים שלי גם נוסעים לסבא וסבתא שלי אז הם לא בבית" הוא אמר."טוב אז אני אתקשר לאמילי לראות אם אבא שלה יכול להסיע אותנו טוב?" "טוב" הוא ענה "אהה ועוד משהו בבקשה תרחיקי את אמילי מימני היא כל הזמן נדבקת אלי " ואוו לא ציפיתי לכזה משפט אבל רגע אסור לי לחשוב הרבה הוא בטח מחכה לתשובה " חח אוקי אני אנסה" טוב מעולה מה שאמרתי הוא לא ירחיב יותר מידי " טוב אז ביי" ביי רוני".טוב התקשרתי לאמילי והיא אמרה שאבא שלה עובד אז הוא לא יכול לקחת אותנו ואוו איזה מעצבן טוב אז אני טומי ועידו נצטרך לחזור ברגל.. התקשרתי לטומי לעדכן אותו אבל גיליתי שעידו כבר עשה את זה כי הדבר הראשון שהוא אמר לי זה "אין לי כוח ללכת ברגל, עזבי רוני אני אוותר, תלכו בלעדי" "מה אי אפשר בלעדייך לא יהיה מצחיק" עכשיו ממש כעסתי "עזבי רוני" " טוב אני אעדכן את עידו" טוב נסענו לבית של עידו וראיתי אותו מחכה מחוץ לבית עם בוקסר שחורים וגופיה לבנה איזה חתיך.. אחר כך אספנו את אמילי ונסענו לים כשהגענו התחלנו ללכת ראינו את כמות האנשים הרגשתי את החול ברגליים הייתה רוח נעימה והים היה נוח לרחצה לא יותר מידי גלים ולא שקט מידי זה היה כאילו סימן מאלוהים שהיום הזה יהיה מושלם. פרקנו את הדברים ורצנו למים. אחר כך מישהו קרא לי כולנו הסתכלנו אחד על השני כי לא זיהינו את מי שקורא לנו עידו אמר שהוא לא מכיר אותם וגם אמילי אמרה שהיא לא מכירה הסתכלתי טוב ואז זיהיתי שזאת אלין ובר איתה. עכשיו גם עידו זיהה. אבל אמילי לא הכירה את אלין רק את בר. שיחקנו איתם כדורסל במים והשתוללנו והיינו ממש בעמוקים אחרי איזה שעתיים ראינו את שי עם צ'ארה ואימה שלה ואחותה ריטה משחקת כדורעף חופים. צ'ארה קפצה עלי והתחילה ללקק אותי בלי סוף עד שהיא ראתה את שי נכנסת למים לצ'ארה יש קטע כזה שהיא רואה את שי במים היא בטוחה שהיא בסכנה אז היא שוחה אליה ושי מחזיקה את הקולר שלה והיא פשוט סוחבת אותה עד לחוף אחרת היא לא עוזבת אותה. זה היה כל כך מצחיק אבל שי באה שעתיים לפנינו אז היא הייתה צריכה ללכת. שי אמרה שהיא הולכת לאכול גלידה. אחרי כל הסיפור עם שי יצאנו מהמים פרסנו את המגבות ושכבנו אליהם. אמילי הוציאה את הגרעינים וחילקה לכל אחד ערמה. אני עשיתי בדיוק כמו שתכננתי שמעתי מוזיקה אכלתי גרעינים והיה שמש טובה אלה החיים מוזיקה גרעינים ים שמש ולישון אהה כן ועידו. אחר כך עידו ואמילי רצו שנלך לברכיה זה מקום סגור כזה בים שהוא כמו בריכה גדולה שאין בה מדוזות או כל דבר אחר. אז הסכמתי. אבל אז ראינו שיש שם המון אנשים אז החלטנו להיות ליד לתפסו סרטנים, באבנים הגדולות שהיו שם. תפסנו 5, הם כל הזמן ברחו לנו, אז החזרנו אותם ואז כבר התחיל להחשיך. היה איזה 16:30 ואמא של עידו התקשרה ואמרה שהיא יכולה לקחת אותנו. אוף, לא הספקתי לדבר עם עידו. טוב לא נורא כי תכננו ללכת לים גם שבוע הבא אמא של עידו הורידה את אמילי ואחר כך אותי…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
41 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך