רוח רפאים

לפעמים אני מרגישה כמו רוח רפאים.
מציצה מפה, נעלמת משם,
רואה תמיד, נראית רק לרגע.
אין אף אחד שבאמת קרוב אליי.
כנראה שאני רוח רפאים לא ידידותית במיוחד.
לא באמת שמים לב אליי.
כנראה זו הסיבה שאני מצליחה להעלם כל כך בקלות.
לפעמים אני צריכה לקרוא למישהו, כדי לוודא שלא באמת מתתי ואני באמת רוח רפאים.
הם רק פונים אליי בטון מרוגז ושואלים 'מה?!'
זה מראה לי שלא באמת אכפת להם, כמו שהם אומרים.
ואני רואה שאני נעלמת.
או יותר נכון, שהם לא שמים לב אלי.

אבל…
למה שזה יפריע לי?
אני לא צריכה אותם.
למה שאני אצטרך חברים???
חברים זה מיותר.
כן.
אני לא צריכה אותם!
נראה לי…