שלום זה גם להתראות-פרק 2 יאיאיאיאי

השעה 3:25
ישבתי בחדר הורוד הדומם… אף רעש לא נשמע מבחוץ וגם לא מבפנים. לרגע חשבתי שהתחרשתי.
טופפתי עם האצבעות על השולחן שהיה ליד מיטתי והבנתי שלא התחרשתי.
מטתי משעמום ולא רציתי לישון… נכנסתי לוואטסאפ לקבוצה שלי ושל אחים שלי. סימסתי:ערים?
ודניאל ענה לי :ערים ערים…
סימסתי: מיקה נרדמה ?
ודניאל ענה: כן חחח 3>
סימסתי:מה עושה ?
ודניאל ענה: כלום.. מת משעמום…
ואני: גמאני… -_-
פתאום נזכרתי במה שקרה לפני שבוע בערך… ה״בגידה״ של אורן בי. היו לי דמעות בגרון ..
סימסתי לו: ער?
והוא רשם לי: תמיד ;)
ורשמתי לו: חח גמאני.. מה עושה ? 3>
וענה: טלוויזיה… אין מה לראות -_-
אני:נכון… פוף מציקה לי ;)
והוא ענה: פופית!!!!!
ורשמתי:חחחח ;)
ואז קיבלתי הודעה מחברה שלי, דנה.
היא כתבה לי: עדי, כדאי לך לרדת מאורן !!! כי הוא שלי ואני מכירה אותו מכיתה א׳ אז יאללה רדי מהקטע שלו!!!
חשבתי רגע לפני שאני עונה:למה?!?!?! למה כל צרה שיש לי חייבת להיות קשורה לאורן???!
לאחר כמה דקות של מחשבה, החלטתי שאני באמת ארד מהסיפור שלו. לא כי דנה ביקשה ממני!
בואו נגיד ככה: אם הוא היה יותר שפוי במוח הייתי יורדת מהקטע שלו. נקודה.
סימסתי לה: את צודקת, אני באמת ארד ממנו! תודה דני מתה עליך ;)
וסימסתי לאורן:
כל השנים האלה, אהבתי אותך יותר מכל ואתה שיחקת בי.
כל השנים האלה, אני זכרתי אותך ואתה שחכת.
כל השנים האלה, הייתי צריכה לסלוח לך על כל בגידה שבגדת בי.
אבל זהו. לא עוד. אני נפרדת ממך ולא רוצה לראות אותך יותר !
לא רואה אותך ממטר יותר. אז יאללה עוף מהחיים שלי לחיים של מישהי שמתאימה לאופי שלך.
ביי בהצלחה עם הפרחה שתסכים להיות איתך.
הייתי כ׳כ גאה מעצמי. מה לי ולמשהו שמקלל כל מי שעובר לידו?! למה לי לחיות עם ערס מגעיל שכזה??