אלף

בס״ד

״מה זו אָלֶף?״

עיניי חדרו לשבריר רגע את אלו של בן שנתיים ומחצה. היושב למולי.
עינים גדולות. פקוחות וסקרניות.
הן גמלו לי במבט מלא תום ילדותי, כשואלות: ״מאין לנו זאת?״
ולולא שמתי לי למטרה ללמד את הפעוט לקרוא, לבטח הייתי טובע בהן כעת.

״ נקודה למעלה.
נקודה למטה.
קו באמצע. ״

עניתי לעינים ולנפש שבתוכן.

״זו אָלֶף!״

בחנתי שוב את הינוקא, מוודא שלא מצא לו עסק נוסף לבנתיים.
הלז עטה על פניו רצינות השמורה לילדים ׳גדולים׳ בלבד, והרהיבו עוז בנפשכם לומר שהוא אך גוזל הלומד אלף-בית:
זה הקטן גדול יהיה.

״אלף היא האות הראשונה.
וזהו הכלל הראשון בתורה – ה׳אלף׳ של התורה:
הקדוש ברוך הוא שלמעלה,
היהודי שלמטה,
ובאמצע – קו האמונה המאחדם״

***

שתי הדמויות מנעו מהעששית המבוגרת להעניק מאורה לכל חלקי החדר בלא משוא פנים. כתלים המכונסים בצפיפות נשאו בגאווה צילם של אב ובן.