תספר לי סיפור

״תספרי לי״ אמרתי לה, ״תספרי״
״אדיוט אחד״ היא ענתה לי. ״אני זוכרת כל פרט, כל תנועה. עברו שנתיים מאז אבל יש לי עדיין סיוטים. בהתחלה הסיוטים התעסקו באיך הוא חודר לתוכי, מכאיב לי, גורם לי לצעקות כאב איומות ולדימום, איך הזרע שלו בתוכי ואני בוכה, בזמן שהוא קם, סוגר את המכנס, בועט בי ומסתכל עלי במבט קר וחסר בושה לפני שהוא הולך. היו לי סיוטים על הכל.
ואחר כך כבר הופיעו סיוטים שבהם אני רוצחת. אותו, אותי, בחורים אחרים. אנשים שכותבים סיפורי אונס באינטרנט שבהם הבחורה נהנת בסוף, כי זה כיף הרי לעבור אונס. סיפורים שבהם היא בוכה והם עדיין אומרים בינם לבין עצמם שהיא נהנת.
חיבקתי אותה חזק, הכי חזק שיכולתי. ראשה היה מונח על החזה שלי כשרק גופיה דקה מפרידה בינה לביני. מספר בקבוקי בירה היו מונחים על השולחן, לצד מספר שקיות של אבקה לבנה וקנאביס. המשכתי לחבק אותה בשתיקה.

״תכתוב לי סיפור״ היא אמרה ״סיפור שבו בחור בא לאנוס בחורה, ואז הוא מגלה שהוא הסתבך עם האחת הלא נכונה. הוא מנסה לברוח אבל אז היא קושרת אותו ואונסת אותו. אחר כך היא חותכת לו את האצבעות, גומרת ומשתינה עליו. 

היא כורתת לו את כל האצבעות, לאט לאט, בסכין. אחר כך היא מתקרבת אליו ומנשקת אותו חזק חזק, כי היא נורא נהנתה. הדם שלו זורם, ההכרה שלו מתערפלת והיא משאירה אותו למות שם, כי הוא אנס מחורבן. ואז היא לובשת את תחתוניה ומחייכת.

תכתוב לי על זה סיפור. תכתוב לי״

חיבקתי אותה, המשכתי לחבק אותה עד ששנינו נרדמנו.