לא תלוייה וחופשייה :)

היי,
קוראים לי לילי
זה הכל התחיל מגיל חמש ומעלה החיים שלי נהרסו פשוט בהדרגות .
נולדתי לאם קשה ולאב אלכוהוליסט ולעוד ארבע אחיות שעצם סבלו יותר מימני אפשר להגדיר .
כשמילאו לי שיש שנים עברתי הטרדה מינית נוראית מצד כמה בחורים בגירים .
זה לא השפיעה על המצב הנפשי למזלי אני נשארתי אותו בן אדם כמו שנולדתי בלי בעיות נפשיות !
אבא שלי היה אלכוהוליסט במשך הרבה שנים כל יום הייתי שומעת צרחות מכות קללות השפלות חייבת לציין שאני הייתי הכי קטנה בבית .
גדלתי במישפחה לא במצב כלכלי מצויין היו קשיים אבל עם הזמן זה התדרדר יותר ויותר .
אף פעם לא היית בבית אווירה של כפיות או אהבה שמחה משו בסגנון תמיד היו רק ריבים .
ההורים בחיים לא פינו לי זמןן אני אפילו יכולה להביא דוגמא כזאת מצחיקה מרוב שזה עצוב בחיים שלי לא הייתי באילת ואני כבר בת 20+ …
בחיים לא הלכתי עם המשפחה למסעדה חוץ מאירועיים של המשפחה החותונות וזה וגם זה לא היה הרבה פעמים .
עם הזמן הגעתי לגיל 11 התחלתי לשתות לעשן ולהסתובב עם ערבים .
הערבים הראו לי עולם אחר לגמרי עולם של אהבה חום כל משרציתי קבלתי הסגריות האלכוהול הכל ..
בגיל 12 התאהבתי בערבי ויצאתי איתו במשך 4 שנים הייתה בנינו אהבה אין סופית חשבתי שזה יהיה לנצח אבל עם הזמן זה דהה ודהה הגעתי למעון נעול בירושלם "מסילה " כן כן אני הייתי נערת "מסילה" המקום הכי קשה שעברתי בחיי הזכיר לי רק תקופות רעות …
משם כל הבלאגן עם המישפחה רק החמיר ..
המישפחה התחילה לראות בי כלא רצוייה במישפחה תמיד בידדו אותי לבד כלא שייכת …
אף פעם לא היה לי את הבגדים היוקרתיים אף פעם לא הייתי אוכלת בפיצריות אף פעם לא היה לי בגדים מקניונים לפעמים היו מצבים שהייתי מקבלת בגדים מיד שנייה ואפילו מהפחח .
היו לי נסיונות להתאהבדות לפחות ארבע פעמים תודה לבורא עולם ששמר עלי !
הייתי במצבים של אישפוז .
עם הזמן התחלתי לברוח מהפנימייה , לברוח לבית כי רציתי את הבית רציתי בכל זאת החום ניסיתי לפחות אבל רק קיבלתי תמיד לא הייתי מקבלת צעקות וירידות ואשפלות נוראיות .. הם ההורים כמו שהם מגדירים את עצמם תמיד היו מעיפים אותי מהבית תמיד היו מאיימים עלי עם משטרות ואני באמת שניסיתי להשתנות תמיד .
עזבתי את האהבה הראשונה שלי בשבילהם שיקבלו אותי אבל גם זה לא עזר .. ושלא תחשבו שזה היה בגללו הם גם היו מתנהגכים ככה לאחיות שלי אחיות שלי היו בורחות ולא חוזרות חודשים ואפילו מתחתנות העיקר לא לחיות איתם .
תמיד ההרגשה הזאת ליוות אותי כל החיים וגם עכשיו שאני מכוערת שמנה ולא רצוייה ואף אחד לא רוצה אותי בעולם הזה ואני טעות חיים וכל זה בא מהבית ..
כשהייתי במסילה הזאת תמיד קבלתי יחס לא משישמע מושלם תמיד היו הפליות והיה לי חרא של חיים שם אבל עברתי הייתי מגיעה למעצרים ולתקיפות מדריכים הכל .
היית לי תקופה בגיל 12 וחצי שהייתי יוצאת כל יום עם ערבים בשביל לשתות הייתי מתמסטלת עד למצבים שלא זוכרת איך קוראים לי .
אני יודעת שבחיים האלה אם אתה לא תדאג לתחת שלך אף אחד לא ידאג לך .
אנ י הייתי תלוייה במשך הרבה שנים באנשים שלא הייתי אמורה אני סבלתי כולם תמיד שללו אותי ואני רק חלמתי על הרגע הזה לבוא בגיל 18 במדים עם בגרות מלאה להורים ולהראות ולהגיד תראו מי אני היום רציתי קרבי רציתי להכל אבל באסה שזה לא קרה ונישארתי בלי כלום !
איבדתי את הטעם לצחוק לבכות להרגיש אבדתי את ההרגשה הכי חשובה אהבה ! איבדתי את הזכות לבטוח באנשים איבדתי הכל ונשאתי עם עצמי לבד תקועה במחשבות שאף אחד לא רוצה אותי … אבל אני יודעת רק דבר אחד שאבינו שבשמיים רושם הכל תמיד הייתי המופנמת היה לי קשה לבטע רגשות לאנשים תמיד שמרתי לעצמי .
תמיד אנשים שפטו אותי אבל אף אחד לא ידע מה עברתי בחיים אבל כמו שאומרים שמתי זין על הכל ! כי אני יודעת מי אני ומה אני , אני יודעת שבסופו של דבר תגיעה התהילה הזמן עושה את שלו אני אומרת תודה לה' על כל משהוא נתן לי לעבורכ בחיים כי הבנתי כל כך הרבבה דברים אני מעריכה את זה שאני יהודייה ומזל שלא התסלמתי מודה מודה מודה לאבינו !!
אני הפסקתי להסתובב עם ערבים אבל לא התגייסתי ולא הצלחתי להגיעה לליבם של ההורים שלי אבל בסדר כל דבר בחיים עובר אני רק יכולה לתת טיפ קטן לכם : אל תסתכלו אחורה תסתכלו קדימה ותתגאו במי שאתם ואיך שאתם לא משנה עם חסר לך חלק בגוף אם יש לה בעיה נפשית זה לא משנה העיקר תישאר מי שאתה אל תתן לעולם האכזר לשנות אותך .
היום אני לאט לאט מנסה להגדיר את עצמי כרצוייה כן כן זה קשה אבל אין מה לעשות זה החיים ..
אוהבת אותכם :)