דני האצן – פרק 1 – גילוי הכוח

זה מרגיש טוב להיות שונה. אף פעם לא הרגשתי ככה. תמיד הייתי כמו כולם. סוף סוף הצלחתי להיות מיוחד.
כדאי שאספר לכם מהתחלה. נעים מאוד, קוראים לי דני. כל החיים שלי הייתי ילד נורמלי. שיחקתי כדורגל כמו כולם,למדתי למבחנים כמו כולם, קיבלתי ציונים כמו כולם, וחוץ מזה שלא ידעתי איך לדבר עם בנות, הייתי ילד ממוצע ונורמלי.
הכל התחיל ביום חמישי בבית ספר. היא ישבה שם, עם חברות שלה, כמו תמיד. אף פעם לא יכולתי ללכת לדבר איתה, תמיד פחדתי. אך החלטתי שאני צריך להפסיק להיות פחדן וללכת לדבר איתה.קוראים לה מייגן. אני מרגיש פרפרים בבטן רק מלחשוב עליה עכשיו. התחלתי ללכת לכיוונה אך לא עבר זמן רב כשראיתי את יעקב, הבריון של השכבה. שמתי לב שהוא הולך לכיוונה, אז התחלתי ללכת יותר מהר. נפלתי. ראיתי אותו הולך אליה וצוחק איתה, בזמן שאני יושב על החול בחוסר מעש. החלטתי שנמאס לי ממנו. אני אראה לו שהוא לא יכול להתבריין אל כולם ככה. הלכתי אליו, ואמרתי לו: "מחר מאחורי האולם, בשלוש. תחרות ריצה מקיפים את האולם." והלכתי.
פחדתי מהמפגש. לא רציתי להפסיד לו, ועוד אחרי שאני זה שאתגר אותו. איזה בושות! ועוד היא תהיה שם, מייגן עומדת לראות אותי מפסיד לו! אני לא מאמין שהצלחתי להסתבך בצרות ככה. התחלתי להתאמן לריצה. הייתי עצבני. הלכתי לחצר הבית שלי והתחלתי לרוץ. לא עברה שניה ושמתי לב שאני נמצא בצד השני של הרחוב. לא הבנתי מה קרה. רצתי לצד השני ושוב, כעבור לא פחות משניה, מצאתי את עצמי בצד השני של הרחוב! אחרי חצי שעה, כשנרגעתי קצת, החלטתי לנסות לרוץ שוב, אך ברגע שהתחלתי לרוץ, ציפיתי שאמצא את עצמי בצד השני של הרחוב. כמו שקרה לי קודם. אך לא כך היה הדבר. התחלתי לרוץ ושמתי לב שאני רץ כרגיל, לא כמו שהיה קודם לכן. נראה היה לי שזה קרה בגלל עצבנותי על יעקב. התחלתי לחשוב עליו ועל מייגן. התעצבנתי שוב. התחלתי לרוץ ו… אני בצד השני של הרחוב. שוב פעם.
אני לא מאמין לזה, יש לי כוח מיוחד, אני לא רגיל יותר, כשאני עצבני אני נהיה מהיר! מה לעשות? התחלתי לפחד. לא ידעתי אם מישהו יודע על זה. למחרת החלטתי שלא אלך לאולם. לא רציתי לחסוף את הסוד שלי. יומיים שלמים ניסיתי להצליח ולשלוט בעצבים שלי. להצליח לא להתעצבן כשאני לא רוצה, אך כן כשאני רוצה.
אז זהו, אני שונה, אני מיוחד, יש לי משהו שאין לאף אחד אחר. וזה לא חכמה או כוח. זה יותר מזה. זה כוח על! מאותו היום, חיי השתנו.