האגם הקסום

האגם הקסום

החדשות הרעות התפשטו במהירות.
ביום שני האווזים הקנדיים וחבריהם הברווזים שגרו באגם הקסום תהו מה קרה. ביום
שלישי נודעה להם האמת.
אזי פנתה לבעלה אוזי "אני נורא דואגת לשלושת האפרוחים שלנו , הם נולדו רק לפני שבועיים אני חרדה לחייהם."
"את צודקת אזי, חובתנו כהורים צעירים לדאוג לביטחון של ילדינו." שלושת האפרוחים לבושים בפלומה צהובה שחו בצייתנות. אחרי הוריהם באמצע האגם.
הם היו צריכים לעזוב את המקום הבטוח באגם כדי להאכיל את האפרוחים. ביציאתם מהמים הם פגשו על שפת האגם את האנפה הערירית.
"בוקר טוב לך אנפה, איך את מרגישה הבוקר?" ברך אוזי את האנפה שהימצאותה באגם הייתה מוזרה ביותר.
"בוקר טוב לכם, קמתי מוקדם היום כדי לדוג דגים. בצוהריים חם מדי להתאמץ לתפוס דגים."
"את חושבת שבטוח לצאת מהאגם?" שאלה אזי –"האפרוחים שלי רעבים, הם זקוקים לעשב על שפת האגם."
עם חשש בלב, הם יצאו מהמים. האגם, ממוקם בלב הפארק , היה ביתם של אזי ואוזי כבר הרבה זמן. עצים בוגרים סימנו את שפת האגם והיניעו ענפיהם לתוך המים באוזן קשבת קשובים לכל המתרחש בסביבה.
אזי לא פחדה מהכלבים שבעליהם היו מטיילים איתם על השבילים מסביב לאגם, כולם היו נחמדים לא הפריעו לסדר היום שלהם. "בוקר טוב סטלה, מה שלומך היום ?" הסתפרת יפה. "בירך אוזי את הכלבה הלבנה.
את הכלב הגדול הם לא אהבו. הוא היה תמיד עצבני והפחיד את האפרוחים. "שלום אזי ואוזי, בוקר נפלא לכם אמר הכלב הגדול שהיום היה ידידותי באופן מפתיע ! ראיתי את החברה שלך טלי בחניית מרכז הקניות מעבר לכביש. אני מאוד דואג לה היא נראתה עצובה."
"אתה צודק מאז שהאפרוחים שלה עזבו את הקן המשפחתי היא לא מתאוששת מהפרידה ולא מוכנה לעזוב את המקום הזה בתקווה שהילדים שלה יחזרו."
"מקום מאוד מסוכן לגור בין המכוניות, מישהו ידרוס אותה"
"נכון" אמרה אזי "אני הולכת לדבר איתה."
היא עברה במרץ את שדה הדשא בין האגם לרחוב, בכבדות רצה מעבר לכביש, ומצאה את עצמה בחנייה העצומה של מרכז הקניות. אזי הבחינה בטלי שישבה מוגנת תחת צלו של עץ זקן.
היא לא נראתה בריאה. "בוקר טוב טלי" התנשמה מרוב מאמץ הליכה "באתי להזמין אותך שתצטרפי אלינו לאחים ולאחיות שלך ליד האגם."
"תודה על הדאגה והאכפתיות, אני לא יכולה לעזוב את המקום כי ילדיי עזבו אותי במקום הזה והבטיחו לחזור ולקחת אותי. אם אני אלך מכאן הם לא ימצאו אותי", אמרה טלי.
"עברה שנה מאז ילדייך עפו מפה, מי יודע מה קרה להם. את מסכנת את עצמך אם את
נשארת במקום הזה.”
"אני חייבת להישאר במקום ולחכות לילדים שלי".
"באתי להגיד לך עוד דבר, ביום שני זאב ערבות בא לאגם והצליח לטרוף שלושה מחברינו. מצאנו רק את נוצותיהם וסימני מאבק בדשא." ניסתה שוב אזי לשכנע את

טלי, בהפחידה אותה.
"כידוע, זאבים חוזרים לאותו מקום בו מצאו אוכל. אנחנו ישנים באמצע האגם בלילה מרוב פחד."
טלי, כפי שאופייני לברווזים קנדיים, בעקשנות רבה סירבה לעזוב.
מאוכזבת מכישלון השכנוע, אזי חזרה לאגם לחיק משפחתה.
שלושת האפרוחים של אזי ואוזי כבר הורידו את הפלומה הצהובה, הם הפכו להיות דומים להוריהם. אזי זאב הערבות חזר למקום. לזאב הייתה משפחה צעירה ושלושה גורים בבית. הוא היה צריך לצוד אוכל עבור משפחתו. האגם עם השיחים והעצים מסביבם היה מקום יוצא מן הכלל למצוא אוכל. הצמחייה השופעת עזרה לזאב להתגנב למקום שנתם
של הברווזים. הזאב הפגין סבלנות וזהירות בהתקדמותו לכיוון האווזים, הוא
רצה להשתמש במהלך של הפתעה.
הוא ידע שהאווזים ישנים בקבוצות מפוזרות לאורך האגם. הזאב היה רעב. כבר כמה ימים שהוא לא אכל ודמיין לאכול את הטרף הראשון ,ורק אחרי שיהיה שבע ימשיך את הצייד עבור משפחתו.
הוא התכופף בדשא ונע לפנים.
האווזים ישנו שינה עמוקה.
באור הירח הוא הבחין בגופות המקופלות של האווזים.
הוא התקדם חרש, חרש מתגנב כמו נחש בתוך הדשא והתקרב יותר ויותר.
כאשר הוא הגיע למרחק של קפיצה, הוא התכונן להתנפל על האווז שישן במעגל הקיצוני.
הוא אסף את כל כוחו, התרומם על רגליים קדמיות והיה מוכן לקפוץ את קפיצת חייו.
הטרף שלו ניראה גדול ומעוגל מרוב שומן. הבטן של הזאב קרקרה.
הוא איבד את כל סבלנותו.
באותו רגע נשמע רעם אדיר וברק האיר את השמיים. האווזים התעוררו בבהלה. הכלבים בחצרות התחילו לנבוח . בבתים אחדים נדלקו האורות. השמיים התכסו בעננים כהים
ומבול פתאומי שטף את אזור האגם.
האווזים זזו ממקום שנתם וחיפשו מחסה מתחת לשיחים . הזאב שנבהל מכוחות איתני הטבע עזב את המקום עם בטן מקרקרת.
הירח המוסתר מאחורי העננים, יצא לשנייה ונתן נשיקת לילה טוב לאגם הקסום.