A. K. Koren
Dr_Ellert היקר! קראתי את התגובה שלך לבקשת אחד הכותבים בעזרה בכתיבת דמויות, וזה פשוט עורר בי השראה והייתי חייבת לכתוב לך משהו קצר. אז הריהו לפניך, מקווה שתקרא תהנה, ותאהב. A. K. Koren

מוקדש ל Dr_Ellert

A. K. Koren 24/03/2017 989 צפיות 12 תגובות
Dr_Ellert היקר! קראתי את התגובה שלך לבקשת אחד הכותבים בעזרה בכתיבת דמויות, וזה פשוט עורר בי השראה והייתי חייבת לכתוב לך משהו קצר. אז הריהו לפניך, מקווה שתקרא תהנה, ותאהב. A. K. Koren

לפני הרבה שנים, בממלכה רחוקה רחוקה, חי לו מלך, ולמלך הייתה מלכה.
למלך ולמלכה נולדה בת יחידה- הנסיכה.
אבל למען האמת זה לא קרה לפני כל כך הרבה זמן.
זה גם לא היה בממלכה רחוקה כל כך, זה פשוט כפר קצת נידח.
והמלך לא באמת מלך, והמלכה לא באמת מלכה, והבת שלהם לא נסיכה, אבל האיש אוהב את אשתו יותר מכל אדם בעולם ובשבילו היא מלכה.
והאשה אוהבת את בעלה הכי בעולם ובעיניה הוא מלך.
ושני ההורים אוהבים את התינוקת שלהם אהבה עזה כל כך, שאי אפשר לומר שבביתם היא לא הנסיכה.
אז מדובר בעצם בסתם זוג ובתו שגרים בכפר נידח, אבל זה לא אומר שאין גם קסם בסיפור הזה.
הקסם שלנו יבוא בהתחלה בצורתו האפילה ביותר – השנאה.
נסיכתנו גדלה והפכה נערה בת 16.
יפהפיה, זהובת שיער וכחולת עיניים.
כליל השלימות והיופי, העדינות, והשמחה.
אבל בעת שנסיכתנו גדלה להיות מה שנסיכות גדלות להיות, בצד השני של הכפר חיו זוג שונה לחלוטין.
הם היו עניים, ומרירים. הם לא היו מסוגלים לראות את הטוב שבדברים, ואפילו אחרי שנות עקרות רבות, לא יכלו להעריך ולהיות מאושרים כשנולד להם בנם הראשון.
הם רק התלוננו שהם כבר מזדקנים ואין להם כסף להאכיל עוד פה, ולילד הזה שיהיה בריא (אם כי הם היו בטוחים שיחלה וימות וידביק גם אותם) היה תיאבון גדול מאוד.
ובכן, עקב הנסיבות ברור שאף אחד לא יופתע שהנער גדל להיות מריר, וכועס ומרושע.
אמנם הוא היה נער נאה, ואצילי בהחלט בהתחשב במקום בו גדל, וזהותם של הוריו, אך הוא בהחלט היה הכבשה השחורה של הכפר.
יום אחד יצאה נסיכתנו לשוק, לקנות פירות יער מהם תכין להוריה עוגה.
באותו זמן בדיוק, יצא גם נערנו המריר והנאה ליום העבודה הראשון שלו בשוק.
ומכל הדוכנים, ברור שהופקד על דוכן הירקות והפירות.
ולפיכך, נסיכתנו ונערנו נפגשו.
הנסיכה הצעירה בחנה את הפירות והרימה את עיניה לשאול למחירם, בעת שהצעיר השפיל את עיניו על מנת למנות את מספר האבטיחים שבארגז, וכך קרה שעניהם נפגשו.
הייתם מצפים שניצוץ ידלק בעיני התכלת ובעיני השחור, והוא אכן נדלק, אך רק בעיני השחור.
ולא היה זה ניצוץ שיובילנו לסיפור אהבה נכזבת, אלא ניצוץ שנאה שזורק אותנו כעת לסיפור אפל וזדוני.
אם כן, נערנו שהוא עכשיו נבלנו, שונא את נסיכתנו, ולו רק מהסיבה שהיא נסיכה כה מושלמת והוא כה אפל ועלוב לידה.
במשך ארבעת השנים הבאות נבלנו שגדל להיות גבר צעיר, הטמין מלכודות לנסיכתנו- עכשיו נערה בוגרת ויפהפיה, כמעט אשה צעירה- ונסיכתנו נחלצה מהן בעור שיניה (שכמובן נשאר מושלם).
אך לאחר ארבע שנים סוף סוף נחל נבלנו הצלחה, ונסיכתנו נפלה למלכודתו והייתה נתונה לרחמיו, אך לצערנו בחורנו הצעיר לא הכיר את המושג 'רחמים'.
הוא התקרב לנסיכתנו לאיטו, חרב גדולה בידו, ותכנן איך לנקום סוף סוף את נקמתו בנסיכה על כך שהייתה כה מושלמת.
הנסיכה שלנו התחננה על חייה ודמעות זלגו על לחייה, ובתוך כל הפחד הזה, בבקשת תחנונים הרימה אליו את עיניה.
עניהם נפגשו בפעם השניה, והפעם ניצוץ חלף בשתיהן.
נבלנו שהוא כבר אינו נבל כלל, שמט במהירות את חרבו, וכרע ברך להתנצל בפניי הנסיכה על כל שעולל לה, ועזר לה להתרומם על רגליה. ונסיכתנו מיהרה למחות את דמעותיה, וסומק ורדרד עדין עלה בלחייה, כי כעת הבחינה כמה נאה הוא בחורנו.
כהרף עין השנאה והאיבה ששררו בין השניים הוחלפו בעדינות ואהבה.
כמובן שלסיפורינו צפוי סוף מאושר ויפה, כי גם אהבה ממבט שני היא אהבה נפלאה, ועל כן הייתי רוצה לבקש את רשותכם לסיים את סיפורינו בשמלה לבנה, טבעת זהובה, והבטחת אהבה לעושר ואושר עד עצם היום הזה, אך לא תמיד סיפורים נגמרים כמו שאנו חושבים שיסתיימו.
כי בעת שנסיכתנו פסעה בשמלתה הלבנה לעבר מי שכעת הוא בהחלט נסיכנו,
הגיח דרקון גדול משום מקום, ושרף את כולם.
הסוף!


תגובות (12)

חחחחח פשוט היה משעשע לקרוא. נהנתי ממש. זה כתוב בצורה הכי קלישיאתית (פעם שנייה שאני אומרת תמילה היום) אבל באופן שהופך את זה להיות מצחיק וכיף לקריאה. נראה שנערנו עטור הכבוד עבר מהפך מהיר מידי בסוף, אבל טוב, ככה זה באגדות.
אגב, הדרקון לא לא הגיע משום מקום. אני שלחתי אותו.

24/03/2017 15:47

היה מאוד נחמד ליקרוא אוהבת גחלילית ♥

24/03/2017 16:06

הוא בהחלט עושה היפוך של 360 מעלות. במשך כל הכתיבה של הקטע ציחקקתי לעצמי על עצם זה שאני כותבת סיפור כזה. אם שלחת אותו נראה שאני צריכה לערוך את הסיפור ולציין זאת….

24/03/2017 16:09

    אני אסתפק בהוקרת תודה פומבית על שהפכתי את הסיפור שלך לזירת קרב.

    24/03/2017 16:48

אם כך, אני, A.K. Koren מלכת העולם, מודה בזאת לפנתר הורוד סגול, על ששלחה דרקון רצחני לסיפורה של הוד מלכותה המלכה קורן ובכך הפכה אותו לזירת קרב. שלך בכבוד המלכה קורן

25/03/2017 21:46

דרך אגב אני מאוד מאוכזבת מכך שהכותב שלו כתבתי את הסיפור כלל לא קרא והגיב עליו

25/03/2017 21:47

אל תתאכזבי, בבקשה! קראתי את הסיפור והוא מדהים!
הצלחת להדליק אצלי נורה שרק טרי פראצ'ט מצליח, שאפו!
הסיפור טיפה אבסטרקטי, אבל זה בסדר כי זה משרת את האפקט הקומי!
והסיום היה מעולה. אני רק הולך לשתף אותו עם כמה חברים שלי.
ותודה רבה! נהניתי ממנו מאוד ופעם ראשונה שמישהו מקדיש לי משהו :)

25/03/2017 23:30

אין כמו דרקון גדול שמסיים סיפור! אהבתי ונהנתי לקרוא

26/03/2017 07:37

תודה רבה. אני מוחמאת????

26/03/2017 09:21

לדעתי זה היה סיפור מדהים!

05/05/2017 18:59

הסוף לא צפוי ומצחיק. קראתי את זה ואז הגעתי לסוף והתפוצצתי מצחוק.

03/05/2020 11:56

הסיפור הכי מצחיק שקראתי:)

05/08/2021 14:03
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך