רוח שטות פעם חמישית

איש בלי שם 11/04/2015 1060 צפיות 6 תגובות

מכניקה מבריקה של מוח מדומה מצלצלת לי בכיס ובלחיצת כפתור אני משגר את קולי אל מעבר לאטמוספירה ובחזרה, מרשתת זיהוי הפנים סורקת אותי ויורקת אותי אל הרחוב ששם כל אדם מגלה כמה אנושי הוא באמת נשאר, ואם בכלל יודע לדבר או לחשוב בעצמו. קולטנים מקבלים אותי באהבה והקוד המגנטי מחויב בחיוך שלא קיים, אין ממשק ואין משחק זה הכול אבק שמתרחב ומתכווץ לפי רוח החיים, כולנו אחראיים ומעורפלים תחת האובך הפחמי של ארובות הייצור. הפכנו קדמה לדממה והכול מעצמו נעשה, יצירתיות בתהליך גסיסה והמוח בתסיסה עולה למעלה ומסרב לרדת. העולם קם על יושביו ומכריז שהרים ידיים, מדוע העץ הפרח והחי נדחקים לשוליים, ואת כל היערות החליפו אנשים זולים בחליפות יקרות שמבזבזים לי את הזמן ואת הרצון לשמוח, כשרובנו נמעכים מרוב בלבול מוצאים עצמנו נמשכים לכיוון האיש עם הטריק בשרוול, הפתרון הקל למצב המסורבל והמקולל שנקרא לחיות, אבל טריק הוא רק אחיזת עיניים ולאף אחד אין תשובות ודאיות על איך ומה צריך לעשות, הגחנו לעולם דומים ונרד ממנו באותה הצורה, בין אם זה האיש בן המאה שיצא מהחלון ונעלם או הילד בן הארבע שהלך לישון ולא קם, כולנו מקווים לסוף טוב במובן מסוים.


תגובות (6)

נייס

11/04/2015 14:24

הא….מדהים…
זה גרם לי להרגיש תחושה משעשעת כזו, של…אמפאתיה.
כאילו, אני ואתה, אנחנו בחרא הזה ביחד.
לא באמת אני ואתה בתור אני ואתה, אבל אתה זה שכותב ואני זו שקוראת אז כרגע זו אני ואתה.
שורה שגרמה לי להתעלף:"אנשים זולים בחליפות יקרות שמבזבזים לי את הזמן ואת הרצון לשמוח." מדהים.
והסוף…וואו.
פשוט וואו.
האיש בין המאה שיצא מהחלון ונעלם, הילד בן הארבע שהלך לישון ולא קם…
אם תגיד לי תודה על זה אני פשוט אתעצבן, אז פשוט אל תגיד כלום אם זה כל מה שיש לך להגיד, טוב אלכס?
רוח שטות פעם חמישית הגלידה האהובה עליי.

11/04/2015 14:43

לא אגיד,
ואם זה גרם לך לאמפתיה, אז מקובל..
זה הכול בגדר רוח השטות שיש כשאני כותב את הקטעים האלה, ולכן יש גם לקחת ברצינות..וגם לא.

11/04/2015 20:46

    חחחחח רוח שטות?
    אולי כי הכל בדיחה אחת גדולה, תלוי איך מנסחים את זה.

    11/04/2015 22:15

בדיוק…זה להתבדח ברצינות.

12/04/2015 00:48
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך