סיפור חדש הקדמה

קמתי בבוקר ושפשפתי את העיניים שלי. מה השעה כבר? שבע? בטח יש לי עוד חצי שעה להתארגן ליום הראשון של החטיבה החדשה…
הבטתי בשעון וראיתי במתושתש שבע ו… (שיפשפתי עיניים), "שבע ו… עשרים?!" קפצתי מהמיטה. "אני מאחרת!"
רצתי לקומה התחתונה לקחתי את הכריך שלי ואת התיק ויצאתי מהבית כשהתיק שלי מתנדנד על הצד. הכנסתי את הכריך תוך כדי ריצה לתיק עדידס הסגול שלי והושתתי יד קדימה בדיוק בזמן לעצור את האוטובוס.
"את לחטיבת גומא?" שאל הנהג. הוא היה צעיר, בארך בן עשרים ומשהו, רזה אך מוצק בתספורת גאלח עם מעט שיער בתור במרכז הראש.
"כ-כן" גימגמתי והבטתי בעינייו דקה שלמה לפני ששמתי לב מה אני עושה והגשתי את הכרטיסיה.
הלכתי משם בהליכה מהירה והבטתי במושבים הומי התלמידים, איפה לעזזל אני אשב?!
רציתי לשבת מקדימה או מאחורה כמו ביסודי אך כל כיתתות ט' ישבו מאחורה ומקדימה ישבו ילדות שלא נראו נחמדות במיוחד או בעלות כל כוונה לתת למישהו לשבת.
פתעום הבחנתי בשורה ריקה במרכז האוטובוס. הנחתי את התיק שלי והתיישבתי.
"איי!" שמאתי קול צפצפני חלש מתחת לתיק שלי שהנחתי במושב הפנוי השני.
הבטתי בעיניים פעורות ביצור שיצא משם, זו הייתה פיה!