פרחים
מי שקורא בבקשה להגיב.
שוב, זו העלאה חוזרת. מחקתי את הסיפור הקודם.
תהנו.
פרחים ♥

קסמים – פרק שני

פרחים 23/01/2014 1084 צפיות אין תגובות
מי שקורא בבקשה להגיב.
שוב, זו העלאה חוזרת. מחקתי את הסיפור הקודם.
תהנו.
פרחים ♥

פרק שני
הסיפור מתחיל
הן הגיעו הביתה, הניחו את התיקים במקום ופנו לחמם לעצמן ארוחת צהריים. הן אכלו, ואמן הגיעה מן העבודה. "היי , אמא!" אמרה סוזן. "היי, בנות!" השיבה אמן. לאמן היה קול די מוזר, והיא אמרה שזה קרה בגלל ניתוח להסרת השקדים, וסוזן וג'ני זרמו עם זה. הן היו ילדות מאומצות, ואבא לא היה להן, רק אמא. פתאום התקשרו אליה. רינג!!! רינג!!!… נישמע הרטט של הטלפון שלה. היא אמרה לנו "רק רגע" וענתה. מהרגע ששמענו את המילה הראשונה, היא יצאה החוצה ודיברה. היא חזרה אחרי זמן מה, לבשה את מעילה ויצאה. "ביי " היא מלמלה, ויצאה מהבית. ג'ני עקבה אחריה דרך החלון וראתה אותה נכנסת למונית. על גב המונית היה כתוב בכתב קטן : " טב"א " ג'ני כתבה על פתק קטן , ויצאה החוצה, ירדה במדרגות ולקחה את האופניים. " לאן את הולכת?!" שאלה אותה סוזן. "אני הולכת וזה לא עניינך." היא השיבה לה, ועלתה על האופניים. "טוב, אני באה איתך. לא מוצא חן בעיני להישאר ככה לבד." אמרה לה סוזן. וג'ני, שהבינה שהיא סתם מבזבזת זמן, אמרה לה "אוקי, תבואי. אבל את מקשיבה לכל מה שאני אומרת, וזה לא אכפת לי שאת האחות הבכורה!" אמרה לה ג'ני. סוזן הנהנה בקצרה, שמה קסדה ועלתה על האופניים, ושתיהן התחילו לנסוע. הן עקבו אחר המונית, והמונית עצרה ליד בית בתוך סמטה חשוכה, צפופה ומלוכלכת. ג'ני משכה את סוזן לאחור ובדקה אם אמן ראתה אותן. מהרגע הזה היא לא ממש חשבה שזו בת אדם בכלל….
אמן יצאה מהמונית, ולידה שני גברים מגודלים, שג'ני לא ראתה את פניהם. הם ליוו את אימן עד לבית, ונכנסו. ג'ני שמעה את הדלת נסגרת. היא הסתכלה טוב טוב אם מישהו עוקב אחריהן , ורק שהיתה בטוחה שאיש לא שם, היא אותתה לאחותה להתקדם יחד איתה אל חלון הבית. היא ראתה את אימם. הבחורים המגודלים, שג'ני עדיין לא ראתה את פניהם. הם אמרו לאמן משהו שג'ני לא ממש שמעה, אבל נדמה לה שאמרו: " את יכולה להוריד את המסכה, הוד רוממותך… כאן את מוגנת…. " למה התכוונו? מה פתאום הוד רוממותך? ועל איזה מסכה הם מדברים? אמן הנהנה בראשה, והורידה משהו שנראה כפניה. עכשיו, חשה את דופק הלב של אחותה, הצמודה אליה בחוזקה, פועם מהר וחזק. כעת היא ראתה את פניה האמתיים של אמה, ושל כל הבחורים המגודלים שסבבה שהסתובבו לעבר בחלון….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך