היידי כפיידי

היידי היא אישה זקנה שגרה לבדה. אין לה ילדים.
לפני מותה בנתה היידי בקתה קטנה והיא קראה לה "בקתת האהבה".
שכחתי לספר, היידי הייתה פיה טובה ומפני שלא מצאה אהבה היא בירכה את הבקתה בקסם טוב הגורם לכך שכל מי שנכנס לבקתה מתאהב במי שהוא רואה בפעם הראשונה.
עברו 3 שנים והיידי מצאה את עצמה לקראת מוות. היא ביקשה מחברתה הקטנה שהייתה בת 23 שתיכנס לבקתה. בינתיים היידי הלכה וקראה למי שהתאהב בחברתה אבל חברתה אהבה מישהו אחר. כשיצאה חברתה מן הבקתה היא ראתה את הנער. מיד התאהבה בו ושניהם הלכו ביחד לכיוון הפארק.
"ממסתבר שהבקתה עוזרת לאנשים להתאהב. עכשיו אני יודעת שיהיה שלום וסדר בעולם."
היידי הלכה לעולמה ולא שבה יותר לעולם, אבל רק דבר אחד מוגן בפני אנשים רעים נשאר ממנה – הבקתה, בקתת האהבה.
ילדה קטנה ושמה זהבה יצאה לטייל עם זר פרחים על ראשה. היא הייתה הילדה היפה בכל העיר. כל מי שראה אותה ישר נשבה בקסמה. זהבה טיילה ליד הבקתה היפהפייה והתאפקה לא להיכנס אליה, אבל בגלל שהבקתה הייתה כל כך קסומה ויפה נכנסה זהבה כדי לראות מה יש בפנים.
רונלד הנסיך עבר ליד הבקתה מפני ששמע רבות עליה. פתאום ראה את זהבה יוצאת מן הבקתה. רונלד היה חדש בעיר ולכן לא הכיר את זהבה, אבל רק דבר אחד הוא ידע – היא הייתה יפהפייה. פתאום ראה את המילטון אחיו עובר לידה ומיהר כדי להיות מול עיניה היפות והקסומות של זהבה כי הוא ידע: ברגע שזהבה תראה את המילטון, היא תתאהב בו.
זהבה הרימה את מבטה וכהרף עין הופיע מול עיניה "רונלד הקסום". מיד התאהבה בו זהבה, אפילו לפני שנכנסה לבקתה הייתה מתאהבת בו אילו ראתה את יופיו.
רונלד חלם שיבוא יום והוא יתאהב בנסיכה משלו ולמרות שזהבה לא הייתה נסיכה, החשיב אותה רונלד כנסיכה. רונלד לקח את זהבה לביתו, הראה לה את אביו, חצר המלוכה ובעיקר את חדרו. זהבה לא ראתה מראה כזה בכל ימי חייה, היא נדהמה ומרוב תדהמה לא יכלה לזוז. רונלד השכיב אותה על מיטתו ונתן לה לנוח. כשקמה זהבה רונלד הביא לה מים וזהבה פתאום נזכרה שהיא צריכה לחזור הביתה, ולא אמה תדאג לה נורא. זהבה הודתה לרונלד על האירוח ומיהרה לרוץ לביתה. זהבה שכחה את נעליה בביתו של רונלד מפני שמיהרה לרוץ לביתה אבל עכשיו כבר היה מאוחר מדי. היא איבדה את דרכה. היא לא ידעה היכן נמצא ביתו של רונלד וגם לא היכן ביתה נמצא.
זהבה ראתה זוג יונים פצועות על האדמה הלחה והקרה. זהבה הרימה לחיקה את זוג היונים והלכה בדרכה לחפש להם אוכל. זהבה דאגה ליונים מאשר לעצמה, הכאילו היונים הם ילדיה החשובים מכל. מצאה זהבה תותי יער מעטים והיא גם הייתה רעבה. זהבה דאגה קודם ליונים ולכן לא נשארו לה עוד תותים. זהבהה ראתה שכנפיה של היונה שבורות אז היא פשטה את צעיפה ועטפה בו את הכנפיים. לאחר כמה ימים,החלימו זוג היונים וזהבה שילחה אותם לשלום, אבל היונים רצו להודות לה. הן היו ידועות כיונים חכמות. היונים לקחו את זהבה אל ביתה. הן ידעו איפה נמצא כל מקום. זהבה ביקשה מהיונים בקשה אחרונה: "האם תוכלו ללכת לרונלד הנסיך ולהודות לו שוב, בפעם האחרונה?"
"כן, בשמחה."
היונים עפו בדרכן לביתו של רונלד ושם חיכתה להן הפתעה: רונלד חיכה להן בפתח ואיך שהן הגיעו הן נלכדו בשק והוכנסו למחסן מלא ציפורים מכל הסוגים. היה גם סוג אחד שאפילו הקוסמת לא ידעה, לפני שנבנה הבית הובס באותו מקום מכשף רשע שקילל את המקום. הבקתה נבנתה על כישופו של המכשף ולכן כשזהבה נכנסה לבית אז היא נשאה את הכישוף (הכישוף נוצר כדי לגרום לבנים להיות רעים) וכשהיא ראתה את רונלד אז הועבר אליו הכישוף.
זהבה נכנסה לביתה בידיעה שרונלד קיבל את תודתה. הוריה שמחו לראות שבתם חזרה בריאה ושלמה ולאורך כל היום לא הפסיקו לשאול אותה שאלות על מה שקרה. למחרת בבוקר הלכה זהבה לבקר את רונלד. רונלד בירך אותה וביקש ממנה להיכנס לביתו. רונלד ידע שזו ההזדמנות האחרונה שלו לבצע את מזימתו הזדונית, לכן הכניס אותה רונלד לחדר שבו שכנו כל סוגי הציפורים. זהבה נדהמה למראה כל הציפורים הללו, אך כשראתה את היונים הנחמדות שעזרו לה בדרכה כלואות בתוך הכלוב התמוגג פרצופה השמח.
"מה זה?" שאלה זהבה.
"אלה אוסף הציפורים שלי!" קרא רונלד.
"למה אתה לא משחרר אותן?"
"מפני שהן ראו יותר מדי, כמוך."
רונלד תפס את זהבה והכניס אותה לתוך כלוב. רונלד היה צריך להמית אותה, אבל לזהבה היו מחצית מכוחותיה של הקוסמת (כנראה בגלל הבית) ובעזרת עיניה עזרה לרונלד להבין מה עולל ורונלד הנבוך הרכין את פניו ושחרר את כל היונים.
זהבה יכלה לחוש מה אחרים חושבים או מרגישים וכשהגיעה לליבו של רונלד חשה שמשהו לא בסדר.
"רונלד, מאיפה כל האנרגיות הרעות האלה?"
"אילו אנרגיות רעות?" שאל רונלד, שלא ידע בכלל על מה זהבה מדברת.
"אני חשה שכשראיתי אותך לראשונה, עברו אליך אנרגיות רעות (כישוף של מכשף) שבאו ממני."
רונלד, שחש בזה שזהבה מתחילה לגלות על כוחו של המכשף, תפס מיד את ידית הדלת ונעל אותה.
"מה אתה עושה?"
"דואג שלא תצאי לחופשי."
"אבל היית כל כך נחמד אליי, למה אתה מתנהג אליי ככה?"
"מפני שאני הצטוויתי לחסל אותך."
"מי ציווה עליך לעשות לי את זה?"
"אני לא יכול לענות לך על השאלה הזאת."
"למה?" שאלה זהבה.
"מפני שאותו האדם רוצה להיות חסוי."
"אבל חשבתי שאתה אוהב אותי, רונלד."
"אהבתי, אבל עכשיו אני כבר לא אותו הרונלד הקודם, עכשיו אני המכשף הרע צ'יפופו!"
"ידעתי! כל הזמן הזה צ'יפופו נמצא בתוך גופך, הצ'יפופו המפורסם שפעם החריב את כל כפרנו."
"כן, זה אני וסוף סוף אנו נפגשים לאחר זמן כה רב."
צ'יפופו גדל בעמק רחוק. אומרים שהוא היה נער בערך בגילה של זהבה, שנגרר אל האופל. מכשף אחד הציע לו לאחד את כוחם וביחד לשלוט בעולם. בהתחלה קראו לו לגולאס, אבל מפני שהוא נגרר אל הצד האפל הוא התאחד עם צ'יפופו ואז בא אביר צעיר, לוחם מלידה, והביס אותו. מאז שמו הוא צ'יפופו.
צ'יפופו אהב את זהבה. הוא רצה להתחבר אל גופו של נער כדי להגיע אליה אבל הובס. הוא עשה כישוף במקום למקרה שאיזה נער יבוא וכך הוא יוכל להתחבר אליו ולהגיע אל זהבה.
"מה אתה רוצה ממני?" שאלה זהבה.
"אני רוצה אותך!"
"אתה לא יכול, אני כבר אוהבת מישהו אחר, מישהו ששמו לגולאס, והוא היה פעם נער צעיר עם שיער בלונדיני ופנים חמודות ויפות. אבל עכשיו הוא נגרר אל הצד האפל ומת."
"לא מתתי לגמרי, רק נשמתי יצאה, הרי המכשף תמך בי ואז כשהובסתי יצא מגופי אבל השאירני בחיים."
"עזוב את גופו של רונלד המסכן. הוא לא עשה לך שום דבר."
"אבל אני לא יכול לחזור עכשיו, אני צריך גוף שיחזק אותי ושיתמוך בי."
"אז תחזור אל גופך הרגיל, וכך תוכל לחזור להיות לגולאס הקודם והרגיל שאהבתי."
"אני לא יכול, אחרי כל ההעברות שלי וחטאיי, כולם ירצו להרגני. אני פשוט לא יכול."
"אני אסביר להם מה קרה, העיקר שהשתנית."
"לא, עזבי זהבה. כל חיי אהבתי אותך אבל לאט לאט הבנתי שלעולם לא נוכל להיות יחד. הקשר בינינו הוא פשוט בלתי אפשרי, כמו חוט שנקרע – לעולם הוא לא יוכל לחזור להיות כמו שהיה."
בסוף לגולאס יצא מגופו של ררונלד, וזהבה ורונלד הם זוג מאושר עד עצם היום הזה ואפילו עכשיו כבר יש להם ילדה בת 3 ובן בן 4 חודשים.
לגולאס חזר לגופו האמיתי, אבל עזב את הכפר והמשיך בדרכו. זהבה התפללה שישמור על עצמו ושיבוא יום והם שוב יפגשו. ומי יודע? אולי הם יוכלו להגשים את החלום הבלתי אפשרי ששניהם יהיו זוג מאושר כמו חתן וכלה.

הסוף המכושף.