שלום לכולם,קוראים לי שפרה,ואני מאוד אוהבת לקרוא ספרים וסיפורים.
אשמח אם תגיבו ...

דני שובבני{גרסה שלי}

19/05/2011 1922 צפיות אין תגובות
שלום לכולם,קוראים לי שפרה,ואני מאוד אוהבת לקרוא ספרים וסיפורים.
אשמח אם תגיבו ...

בעיירה קסומה,אי שם בעיר מולח,גרו משפחה מאושרת ושמחה.
משפחת לומלום.
במשפחת לומלום,גדל דני ,שכולם מכנים אותו "דני שובבני" בשל מעשי השובבות שאוהב לעשות,
ולו שני אחים:ראובן ויעל.
דני שובבני,הוא בכיתה ב.הוא כבר ילד גדול.
בכל יום הוא מתעורר ריאשון,לפני כולם.מתארגן בזריזות,וכשכולם מתעוררים,
הוא כבר יוצא בריצה לבית הספר.
יום אחד, כשצלצל הפעמון,המורה על סיום הלימודים,ניגש דני למוישי,חברו הטוב ,
ואמר לו:מוישי,יש לי משהו מענין להראות לך…רוצה לבוא אלי היום?"
"אני מאוד רוצה",ענה לו מוישי,אבל קודם אשאל את אבא ואמא שלי,"
"בסדר" אמר לו דני.אני אלך לביתי ,אתה לביתך,ואם הוריך יסכימו,תבוא אלי .
וכך הם נפרדו.כל אחד לדרכו.
יותר מאוחר,כשדני היה עסוק בלעקוב אחר שורת נמלים ענקיות,בחצר ,ראה את מוישי
מגיע.
"הי דני,אתה מוכן?בוא ונצא לאן שרצית"
הו בטח רק רגע אחד..וכבר היה דני ,אץ רץ לתוך ביתו,תוך שהוא צועק "אמאאא
אני בגבעה אחזור ב5"
טוב אבל אל תאחר!
בסדר…קרא דני ויצא בריצה .ראובן רץ אחריו,וקרא לו "דני אני רוצה לבוא איתכם…"
פעם אחרת.אתה עוד קטן מידי בשביל לבוא איתנו,אנחנו הולכים רחוק…
ראובן החל לבכות,ולרקוע ברגליו:"אני גדול אני גדול אני רוצה לבוא איתכם"
אבל דני ומוישי כבר לא שמעו אותו,הם התרחקו במהירות לכיוון הגבעה.
"דני" אמר מוישי,"יכולנו לקחת את ראובן,הוא היה נהנה מאוד,למה לא רצית?"
"אין לי כח אליו ,נו בוא כבר"
הם טיפסו במעלה הגבעה.
משהגיעו למעלה פער מוישי את פיו בהתפעלות: "ווואאאאאאאווו"!
"דני!אתה בנית את כל הארגזים האלה?"
"כן… הם מיוחדים לחלקות"
הסביר לו דני.
לידם,בערימה,נחו 10 ארגזים בנוים ומחוזקים היטב בעזרת מסמרים.
"אבל למה כל כך הרבה?"
שאל מוישי, "כי לאחר כל חלקה על הגבעה הם מתפרקים,הם לא חזקים עד כדי כך…"
"וואווו! בוא נתחיל!" קרא מוישי וסחב ארגז בינוני לראש הגבעה.
אך כשראה את הגובה הרב,התחרט ואמר:"אממ…אולי אתה ריאשון?"
"אתה פוחד"!צחק דני…אבל בסדר!אני ריאשון,בתנאי שאחרי אתה!בלי לפחד!
"בסדר…"הסכים מוישי.
דני לקח מידיו את הארגז סידר אותו בראש הגבעה התישב בתוכו ו דרדר למטה…
"יו הווווו"! צעק בהנאה…
הוא עצם את עיניו,וחש את הרוח הקירירה מנשבת בחוזקה…
אחרי עלה מוישי.
הוא התישב על הארגז…תפס חזק חזק עצם את עיניו ו…דרדר.
הוא הרגיש איך הלב שלו צונח מטה מטה כאילו היה כדור פינג פונג…
לאחר כמה שניות העז ופקח את עיניו,"וואו" שרק בהנא…
"זה באמת כיף…אפילו יותר משחשבתי"…
המשך יבוא אחכ .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך