אני בת 12.

ג'ן ילדת זאב פרק 1

24/05/2012 964 צפיות 4 תגובות
אני בת 12.

פרק ראשון: יום ראשון בבית ספר לקוסמים.

ג'ן יצאה מהחדר בהתרגשות ורצה לחדר של אמא ואבא שלה. "אמא"! "קומי"! אמא כיסתה את עצמה בסמיכה ומלמלה משהוא על בננות. ג'ן רצה לאבא שקם והתמתח. הוא היסתכל על השעון. "רק שש בבוקר"! "ואנחנו קמים בשש בבוקר, בוא כבר"! אמרה ג'ן. "לכי תתארגני". הוא אמר לה. "אני כבר מוכנה". רק עכשיו אבא שם לב שג'ן הייתה לבושה בתלבושת של בית הספר. "לכי לארוז". "כבר ארזתי, מתי יוצאים"? שאלה אותו ג'ן. "בשבע וחצי". אבא חיפש דרך להיפטר מימנה. "אז לכי תכיני את פוקס לנסיעה". (פוקס הוא החיית מחמד של ג'ן) ג'ן הלכה לחדר וראתה את פוקס ישן במיטה שלה. "פוקס, קום"! פוקס מלמל שהוא מעדיף שוקולד והסתובב לצד השני. "פוקס"! פוקס זקף את ראשו בבהלה. "מה"? "יום ראשון ללימודים"! פוקס שפשף את עינו וירד מהמיטה. "מתי יוצאים"? "בשבע וחצי". פוקס התמתח והלך לשירותים. ג'ן לקחה את המזוודה ששקלה כמו שלוש פילים וגררתי אותה למטבח. ריח של חביתה עלה באפה. ג'ן התיישבה בשולחן וחיכתה. פוקס התקרב למטבח כשטישו דבוק לרגלו. הוא התקרב אליה. "הטישו הזה לא יורד מימני"! הוא התבכיין. אופס. ג'ן כעסה על פוקס כי הוא גנב לה חפיסת שוקולד ואכל את כולה, אז היא קיללה את הטישו, שכל מי שישתמש בו, אז הוא ידבק אליו. ושככה להוריד את הקללה. ג'ן הצביעה על הטישו ומילמלה קללת נגד. פוקס היסתכל עלי בהערצה. "ממתי את יודעת קללות נגד"? "אני קראת ספרים". פוקס עיקם את אפו כששמע את המילה "ספרים". "זה מוכן". אבא הגיש את הצלחות והתחיל לחלק את החביתה. פתאום אמא הופיע במטבח ושאלה למה לא הערנו אותה. "לא רצית לקום". אמא הגישה לעצמה והתחילה לאכול. "מה השעה"? אמא היסתכלה בשעון שלה. "שבע ועשרים". "עוד מעט שבע וחצי"! ג'ן חיסלה מהר את השאריות ואמרה לאבא שיזדרז וחיבקה את אמא חיבוק שנימשך דקה שלמה ורצה לאוטו. ג'ן נופפה לשלום לאמא. אבא התחיל לנסוע. "כמה זמן הנסיעה"? שאלה ג'ן. "ארבעה שעות. אני מציע לך לישון". פוקס נירדם תוך שלוש דקות. כשהגענו ג'ן נופפה לשלום לאבא וגררה את המיזוודה לבית ספר. הבית ספר היה ענקי. בגודל של שני ארמונות! פוקס היסתכל על הטירה. "אני לא רוצה להיות כאן. אני רוצה לחזור"! "אי אפשר לחזור". התחלתי ללכת לבית הספר. מלא תלמידים היו שם. ג'ן ניכנסה לבית הספר, הקיר היה ישן וצהוב. לא היה מזיק לו שיפוץ. "כיתה ז'"! הסתובבתי למי שקרא. "כל כיתה ז' לבוא לפה". התקרבתי עם כל התלמידים לכיוון המורה. "אחרי" התחלנו ללכת בעקבות המורה השמנה להחריד. היא הייתה לבושה אפור. מה שהבליט את שערה האפור. היא התחילה לדבר. "ברוך הבא לבית הספר לקוסמים. כאן תיבנו את עתידכם ותהפכו לקוסמים מוצלחים"! היא המשיכה בנעומה המשעמם וכיביתי בכל ליבי שנגיע לחדרים מהר. אחר כך הגענו למסדרון והמורה חילקה לכולם את מיספר החדר שלהם. המספר שלי היה מיספר 12. חיפשתי את הדלת ומצאתי. הדלת הייתה ישנה כמו כל הדלתות. פתחתי את הדלת. בחדר היו ארבע מיתות בחרתי את המיטה שהייתה צמודה לקיר. ליד כל מיתה הייתה שידה עם ארבע מגירות. פוקס עלה על המיתה ונירדם. התחלתי ליפרוק. במגירה הראשונה שמתי את סיפרי הלימוד. במגירה השנייה שמתי את הבגדים ובשלישית את המחברות. נשארה לי רק מגירה אחת פנויה. שמתי את המיזוודה מיתחת למיתה. הסתכלתי בבנות שפרקו את חפציהן. הראשונה הייתה נמוכה עם שער חום ועניים חומות. לשנייה הייה מלא חצ'קונים ושער בלונדיני. השלישית הייתה עם שיער שחור ועניים חומות. לכולם היו עניים חומות. לי ולפוקס היו עניים זהובות. התיישבתי על המיתה. הילדה המחוצ'קנת התקרבה אלי. "היי. קוראים לי קייט. היא היסתכלה על פוקס בבוז, כאילו היה תפוח רקוב. "את לא הולכת להשאיר אותו כאן, נכון"? "יש בעיה"? "כן, כי אני לא הולכת לישון עם החיה הזאת". התלמידה עם השער השחור התקרבה. "יש מקום מיוחד לכל החיות". "איפה"? "בעליית הגג. שם מאכסנים את כל החיות. האוגרים שלי נמצאים שם. ודרך הגב, קוראים לי ג'יין. איך קוראים לך"? "קוראים לי ג'ן, ואני לא יכולה להשאיר שם את פוקס, הוא לא סתם חיית מחמד. הוא אפילו מדבר"! ג'יין התיישבה לידי. "איזה חיה הוא"? היא היסתכלה על פוקס, שהיה מכורבל במיתה ונחר בקול. "אני לא יודעת… קיבלתי אותו במתנה מאמא שלי". "אני לא מוכנה לישון עם הדבר הזה"!!! הצרחה של קייט העירה את פוקס, שפקח את עינו הזהובות והגדולות. (העניים של פוקס יותר זהובות משלי.) פוקס התמתח והסתכל על קייט. הדלת ניפתח והמורה השמנה הסתכלה עלינו. היא התקרבה אל פוקס. "באתי לקחת את חיית המחמד של ג'ן". קייט חייכה חיוך נבזי של ניצחון. "הוא נישאר איתי". לקחתי את פוקס וחיבקתי אותו. "מיצטערת, אבל הוא לא יכול להישאר". "אבל הוא לא חיה רגילה"! "כל עוד הוא חיה הוא יצטרך להיות בעלית הגג". האישה השמנה חטפה מימני את פוקס. "היי"! פוקס צעק. המורה השמנה עזבה את פוקס בתדהמה והוא נפל. "הוא מדבר"! לקחתי את פוקס חזרה אלי. "אמרתי לך שהוא לא חיה רגילה". האישה בחנה את פוקס, ששלך לעברה מבט מפלצתי. אני אשאל את המנהל אם הוא יכול להישאר איתך. ג'ן חייכה למראה ההבעה של קייט. האישה השמנה יצאה מהחדר. "אני מעדיף שלא יחשיבו אותי לחיית מחמד". כל הזמן הזה התלמידה הנמוכה היסתכלה על פוקס. ג'יין שברה את הדממה. "בן כמה אתה"? "אני בן 12". פוקס הרים את אפו בגאווה. קייט יצאה מהחדר בכעס וטרקה את הדלת. "מה קרה"? שאל פוקס. "קייט לא מוכנה לישון איתך בחדר". "זכותה המלאה". כולם הסתכלו על התלמידה הנמוכה. היא הסמיקה ויצאה מהחדר. יותר נכון, ניסתה לצאת מהחדר, כי באותו הזמן המנהל ניכנס. המנהל היה גווה ורזה, עם שער אפור. "מי זאת ג'ן"? "אני". המנהל התקרב אל ג'ן. "איפה חיית המחמד שלך"? "אני מעדיף שיקראו לי פוקס". המנהל בחן את פוקס ולא ניראה מופתע מכך שדיבר. "אתה לא חיה רגילה ולכן אתה לא תישן בעלית הגג, אתה תוכל לישון עם ג'ן. אבל אם תישן איתה, אני בטוח שקייט תרצה להביא גם את החתול שלה. יותר טוב"? פוקס הינהן. "תודה". המנהל הלך. ג'יין הסתכלה עלי. יותר נכון, על העניים שלי. "מה"? "כלום. לכול המשפחה שלך יש עניים זהובות"? "לא… למה את שואלת"? "סתם הסתקרנתי לדעת… השיעור הראשון מתחיל באחת עשרה". הוצאתי מהמגירה את הטיק, שהיה מלא בספירי כשפים. פוקס היה במצב רוח רע. דפיקה נישמע. "כן"? נערה גבוה עם שיער ג'ינג'י ניכנסה. "אמרו לי להודיע לכם כמה דברים, 1. אתם לוקחים את חיות המחמד שלכם לכל השיעורים חוץ משיעור היסטוריה. 2. צריך ללכת לשיעורים רק עם תלבושת. 3. הולכים לישון בתשע. 4. מותר לכם להשתמש בשרביט רק לשיעורים. 5. לחיות המחמד אסור להסתובב בבית ספר לבד. מובן"? אני וג'יין הנהנו. היא חילקה לנו את המערכת ויצאה. "אני מרגיש כאילו אני בבית סוהר"! "אל תדאג פוקס, אתה תבוא איתי לכל מקום". "עכשיו אני מרגיש כמו כלב שדבוק לאדון שלו". הסתכלתי במערכת השיעור הראשון היה כישוף. נישמע מעניין. נישמע צילצול. "צריך לצאת". הרמתי את הטיק, שהיה כבד מאוד. ופניתי לכיוון הדלת. פוקס נישאר במיטה. "פוקס, בוא"! פוקס גרר את עצמו אליי. הרמתי אותו והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה. "חכי"! ג'יין רצה אליי. "נו, מיתרגשת ליום הראשון בלימודים"? היא שאלה. "היה נחמד יותר אם קייט לא הייתה קיימת". ג'יין הסתכלה עלי במבט מוזר. "מה"? "את אוהבת שוקולד"? חייכתי. סוף סוף יש לי חברה נורמאלית. "אל תהיי מצוברחת רק בגלל קייט. אני מקירה אותה. היא למדה איתי בבית הספר היסודי. היא תמיד אוהבת להרוס לילדות את המצב רוח". פטפטנו עד שהגענו לכיתה. רוב התלמידים כבר הגיעו. בחרתי לשבת בשולחן שבסוף וג'יין התיישבה לידי. המורה הגיע. הוא היה שמנמן ונמוך. "ברוך הבא לבית הספר לקוסמים"! הוא חייך. "בשיעור הזה נילמד על הקסם, וליפעמים יהיו שיעורים מעשיים. היום נעשה שיעור מעשי". קריאות שימחה נשמעו מכל עבר. "תוציאו את החיות שלכם". הנחתי את פוקס על השולחן. למזלי, הוא נירדם. ג'יין הוציאה אוגר סורי גדול וג'ינג'י מהכיס שלה. לרוב התלמידים היו חתולים או ארנבים ואוגרים. פוקס ניראה כמו למור אפור וגדול. "מישהו יכול להגיד לי, למה ביקשנו להביא את חיות המחמד שלכם"? ילד עם מלא נמשים הצביע. "כן"? "כדי שנוכל לעשות עליהם ניסויים". החוורתי. לעשות על פוקס ניסויים? הייתי מעדיפה להשאיר אותו בבית. "נכון מאוד. היום אנחנו ננסה להגדיל את החיה שלנו. צריך ליטפוך על החיה עם השרביט ולהגיד, "הקטן". מובן? אני אדגים לכם". הוא לקח ארנב שחור וטפך עליו עם השרביט ומילמל "הקטן". לעיני כל התלמידים, הארנב התקטן עד לגודל של אוגר סורי. ילדה אחת הצביע. "המורה, מה יקרה אם אני לא אצליח"? "האוגר שלך יגדל, או שהוא ישנה צבע, תתחילו". הוצאתי את השרביט שלי והסתכלתי על ג'יין. השרביט היה כבר ביד שלה והיא טפחה על האוגר ומילמלה את הלחש. האוגר שלה שינה את ציבעו לוורוד מבחיל. ציחקקתי לי בשקט. "פוקס יהרוג אותי אם אני אשנה לו את הצבע לוורוד". ג'יין הצטרפה לציחקוקים שלי. "תנסי". טפחתי על פוקס ומילמלתי "הקטן". פוקס היה עכשיו בגודל של האוגר של ג'יין. "הא"! שלחתי לעבר ג'יין מבט משתחצן. היא ניסתה שוב את הלחש על האוגר שלה אבל לא הצליחה. עכשיו האוגר שלה היה וורוד עם פסים אדומים. צחקנו והפסקנו שהמורה היתקרב אלינו. "וובכן"? הוא היסתכל על פוקס, ורשם משהוא במחברת שלו. "יפה יפה"! הוא הפך את פוקס לגודל הטיבעי שלו (פוקס עדיין ישן) ופנה לעבר ג'יין. הוא היסתכל על האוגר האומלל, והחזיר אותו לצבע הרגיל שלו. הוא רשם משהוא במחברת והלך. "איך הצלחת"? היא שלך אליי מבט שואל. "פשוט עשיתי את מה שהוא אמר". "היי, תיראי את קייט"! קייט ישבה ליעד הילדה הנמוכה והיסתכלה באכזבה על החתול שלה, שנהפך לגודל של כלב. ציחקקנו ברישעות בזמן שקייט ניסתה להחזיר את החתול שלה לגודלו הטיבעי. פוקס פקח עיין אחת והתרומם. "למה אני על השולחן? ולמה יש לי יד וורודה?

אחרי שיעור כישוף, היה שיעור מרפא. וממש ריחמתי על פוקס. הוא היה כמו שפן ניסויים. בשיעור היפנוט הוא היה צריך לתת לי את השליטה בגוף שלו, ובשיעור רפואה הוא היה צריך לאכול רעל ואני הייתי צריכה להציל אותו. השיעורים האחרים לא היו מעשיים, אז פוקס לא נאלץ להיות שפן ניסויים יותר. "פוקס, אני כל כך מיצטערת שאני צריכה לעשות את זה". "זה בסדר, להיות שפן ניסויים זה אחד התפקידים שלי". חוץ מזה היה לג'ן יום נהדר. בארוחת הצהריים היה צ'יפס, קטשופ, נקניקיות כנפיים ודגים. (לצימחונים) ג'יין קמה מהכיסא וקראה לג'ן שתיצטרף אליה. "חכי רגע ג'יין, אני רוצה לדבר עם ג'ן בפרטיות". "אני אחכה לכם בכיתת היסטוריה". אחרי שג'יין התרחקה פוקס הסתכל על ג'ן ברצינות. (משהו שהיה נדיר מאוד אצל פוקס) "המנהל והמורים יודעים את האמת עליך. אבא שלך שילם למנהל הרבה מאוד כסף כדי שיקבל אותך לבית ספר. ג'ן, השבוע ביום חמישי יש ירח מלא. וזה לא כמו פעם שההורים שלך היו נועלים אותך בחדר יחד איתי, אבא שלך דיבר איתי ואמר לי מה נעשה בירח המלא כשניהיה כאן. קרוב לבית הספר יש יער גדול מאוד, ליפני הערב אנחנו נלך ליער. אנחנו נלך ממש רחוק מהטירה כדי שלא תינשכי אף אחד מבית הספר". ג'ן הירהרה לרגע. "מה יקרה אם אני אצא מהיער"? "אני אחזיר אותך בכוח". נישמע צילצול. ג'ן ופוקס קמו והלכו לכיתת היסטוריה. הם התיישבו לעד ג'יין. המורה ניכנסה. זאת הייתה המורה השמנה עם הפנים החמוצות. "שלום לכולם, קוראים לי אבי ואני אלמד אתכם שיעור היסטוריה. נא להוציא ספרים". ג'ן פתחה את התיק והוציאה את הספר. "כולם ליפתוח בעמוד 110". ג'ן פתחה בעמוד 110 והכותרת הייתה: החילזון האנטרתיקי. ממש מעניין. אחרי שיעור היסטוריה היה שיעור נוזלים. ג'ן הייתה צריכה להכין שיקוי מזל טוב והיא הייתה צריכה להכניס לקדרה מלא עיניי גרגזים. השיעור הבא היה יותר מהנה. היא הייתה צריכה ליצור כפיל של פוקס. ובימקום זה יצא לה שדון קטן. השיעור האחרון היה המעניין מכולם. אפילו פוקס נהנה בו. כל אחד קיבל עוגה והיה צריך לעשות לחש נגד הרעלה. אם הוא היה מצליח, אז בתאבון. ואם לא, היו צומחים לו על כל הפנים חצ'קונים. (משהו שלא היו שמים לב לזה במקרה של קייט.) אחרי הלימודים ג'ן ופוקס ירדו לארוחת ערב. היה שוקו, קפה, חלב ודגנים. ג'ן לקחה חלב עם שוקולדים ממולאים בקרם אגוזים. פוקס לקח חבילת דגנים של שוקולדים והתחיל לאכול. זה היה משביע. אחרי הארוחה הם עלו לחדרי השנה וניסו לישון. יותר נכון, ג'ן ניסתה לישון. פוקס נירדם תוך 10 שניות. "פוקס"? "ממברגג"… "פוקס"? "ממ"? "אני לא מצליחה להירדם". "אז תיספרי כבסים". פוקס נירדם. במקום לספור כבשים ג'ן הוציאה מהמגירה את המחשב נייד שלה והדליקה אותו. היא ניכנסה למייל וקיוותה שאבא שלה או אמא שלה יהיו מחוברים. לצערה הם לא. אז במקום זה היא ניכנסה למשחק האהוב אליה "Flyff". כשהיא התחילה להתעייף היא כיבתה את המחשב וחזרה למיתה. היה לה חלום מוזר מאוד. היא חלמה שהיה ירח מלא,והמורה אבי החזיקה אותה מהעורף וצחקה צחוק מרושע, כמו הצחוק של וולדמורט מהארי פוטר. ג'ן פקחה עניים בבהלה. היא הסתכלה סביבה. כולם ישנו. היא ניסתה לישון. אבל לא הצליחה. הסיבה שלא הצליחה לישון הייתה: "מה יקרה בירח המלא הבא"? ג'ן חשבה על זה כל הזמן. מה יקרה אם היא תלך עמוק מידי לתוך היער וכשהיא תחזור לעצמה היא ופוקס לא ידעו איפה הם? תוך כדי שהיא חושבת היא שמעה משהוא זז בתוך השידה שלי. הפחד חדר לתוך ליבה. היא התקרבה אל פוקס ונענעה אותו. "פוקס". "ממ"? פוקס פתח את העניים שלו והביט בג'ן. "יש משהו בתוך השידה"! פוקס הסתכל על השידה ופתח אותה. מתוך השידה ביצבצו שני עניים אדומות. הפרווה של פוקס סמרה ומתוך גרונו נישמעה נהמה. הכל קרה כל כך מהר. היצור ירק על פוקס משהוא ירוק זוהר וברח. פוקס קפא במקומו. "פוקס"! נגעתי בפוקס ומשכתי את היד מהר. פוקס היה רותח. הוא התחיל לעלות הדים.


תגובות (4)

תמשיכי בבקשה

24/05/2012 11:11

תתמממממשיייייייייכככככייייי!!!!!!!!

24/05/2012 11:53

ברוכה המצטרפת לאתר סיפורים הגעת למקום הכי טוב מכל האתרים ☺☺☺ את ילדה בת 12 וכותבת נפלא אהבתי ומקווה שתמשיכי ממני בקי ♥♥♥

25/05/2012 00:41

שבתי לקרוא את הסיפור הארוך מאד והנפלא מאד את מקסימה תמשיכי ♥♥♥

25/05/2012 03:11
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך