אני בת 12 ובבקשה להגיב...

ג'ן ילדת זאב פרק 5 חלק 2

09/07/2012 680 צפיות 3 תגובות
אני בת 12 ובבקשה להגיב...

היא שאלה בלחץ את ג'ונס. "תטפסי!" ג'ן טיפסה על השער וקפצה לצד השני. היא הסתובבה לאחור. ציידי הזאבים ניראו באופק. ג'ונס זרק את פוקס לג'ן והתחיל לטפס על השער.
הוא קפץ, הרים את פוקס והתחיל לרוץ. ג'ן רצה אחריו. "לאן הולכים?" ג'ן שאלה בעודה מתנשפת.
ג'ונס הביט לאחור וראה שציידי הזאב עוד במרחק. הם שכחו את המפתחות שלהם במיגדל. " למעורה שביער צ'נסונצ'י." אמר ג'ונס והאט את ריצתו. "זה ארוך?" שאלה ג'ן. "הולכים לתחנה הקרובה ומשם הולכים ליער צ'נסונצ'י. ולא, הנסיעה לא ארוכה." אמר ג'ונס והוריד את פוקס מראשו. פתאום ג'ן ניזכרה במלא שאלות שרצתה לישאול. "מה אתה עושה פה? ואיך פוקס הגיע לכאן? ואבא ואמא שלי בסדר?
ומה קרה בדיוק בבית ספר? ומי פצע את פוקס?" שאלה ג'ן וצמרמורת עלתה בגבה כשניזכרה בחלום הנורא שחלמה לא מזמן. "סיפור ארוך… אני אקצר אותו קצת. אבל ליפני שאני אתחיל לספר לך מה קרה, אני חייב לספר לך משהוא חשוב. ולישאול אותך כמה שאלות לפני שאני עונה על שלך." אמר ג'ונס. ג'ן הביטה בו. "ומה זה הדבר החשוב הזה שאתה רוצה לספר לי?" שאלה אותו בסקרנות. "תספרי לי את כל מה שאת זוכרת. תספרי לי כל מה שאת זוכרת ממתי שאיש הזאב נשך אותך עד למה שקרה עכשיו." ג'ן ניראתה מופתעת מהשאלה, אבל היא סיפרה. היא סיפרה לו הכל. על הפרידה מההורים שלה כשהיא הלכה לבית הספר, היא סיפרה על מקרה האוזנים והזנב, בקיצור, הכל. כשהיא גמרה, ג'ונס בא להגיד משהוא, הוא היסס. ואז התחיל לדבר. "איך אני אגיד את זה בעדינות… ג'ן, חלק מהזיכרונות שלך מזויפים." הוא אמר והסב את מבטו מג'ן. "מה?" שאלה ג'ן בתקווה שלא שמעה נכון. "חלק מהזיכרונות שלך מזויפים." ג'ונס חזר על עצמו.
ג'ן שתקה. היא לא ידעה מה לומר. חלק מהזכרונות שלה מזויפים? איזה זיכרונות הם המזויפם? היא בדיוק באה לישאול אותו איזה זיכרונות מזויפים? אבל הוא הקדים אותה ושאל שאלה מוזרה ביותר. "קראת הארי פוטר?" שאל אותה. "כן…" ענתה ג'ן. ג'ונס ניראה כאילו אישרו את החשש שלו. "זה מסביר הרבה דברים…" הוא אמר. עכשיו ג'ן הייתה נורא מבולבלת.
"אוקי! אני עניתי לך על השאלות שלך, אז תעני לי כבר על השאלות שלי!" אמרה ג'ן בנואשות וכיוותה בכל ליבה שג'יין היא לא אחת מהזיכרונות המזויפים. "בסדר…" אמר ג'ונס ותחב את פניו בידו. כאילו הוא הולך לספר לה סיפור ארוך כאין כמותו. "נתחיל מנשיכת האדם זאב. דבר ראשון, זה זכרון מזויף. דבר שני, לא ננשכים כדי להפוך לאדם זאב, נולדים עם זה." ג'ן מעדה על אבן. "מה!?" היא צרחה בתדהמה. זה בילגן לה את כל הסדר שנותר לה בראש. ג'ונס המשיך. "ההורים שלך הם לא זיכרון מזויף.
אבל הם גם לא היו ההורים האמיתים שלך. הם שיתפו פעולה עם ראש הקסמים." הוא אמר ושתק.


תגובות (3)

או!!!!!!!!!!!!!!!!!
סוף כל סוף המשכת!
את כותבת מדהים ביחס לילדה בת 12.
תמשיכי במהירות!

09/07/2012 12:17

תודה רבה… ותודה רבה שהגבת =)

09/07/2012 13:07

והמשכתי

09/07/2012 13:08
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך