ג'ן ילדת זאב פרק 5 חלק 4

אמר ג'ונס והמשיך ללכת. לבנתיים, ציידי הזאבים פתחו את השער והתחילו לרוץ ולחפש אותם. ג'ונס טיפס על עץ וכך גם פוקס וג'ן. ג'ן הרגישה משהו כואב בליבה. זה לא היה רק הידיעה שהוריה הם הורים מאמצים ומשתפים פעולה עם ראש הקסמים, זה היה משהו אחר.
"ג'ונס?" היא לחשה. ג'ונס הביט בה. "גם ג'יין היא זיכרון מזויף?" היא שאלה וקיוותה בכל ליבה שהתשובה תיהיה שלילית. "ג'יין?" שאל ג'ונס בהפתעה קלה. "ג'יין, היא הבת של ראש הקסמים." התשובה של ג'ונס הפתיעה אותה כל כך עד שכמעט נפלה מהעץ מרוב תדהמה. "מה!?" היא צרחה.
"שששש!" ג'ונס שתיק אותה, אבל היה מאוחר מדי.
ציד זאב אחד צרח "הם שם!" הוא הצביע על העץ ורץ לכיוונם. ג'ונס אחז ביד של ג'ן ושל פוקס קפץ מהעץ והתחיל לרוץ. הם שוב רצו כמו מטורפים.
(חוץ מפוקס, ג'ונס הרים אותו.) תוך כדי ריצה ג'ונס הכנסי יד לכיסו ושלף כדור קטן וכסוף. להפתעתה של ג'ן הוא זרק אותו וזה התנפז והעלה עשן.
זה הזכיר לה את הבקבוקון הקטן שציידי הזאבים זרקו עליה. אבל העשן הזה נעלם מהר יותר, וג'ן גילתה את עצמה בתוך תחנה קטנה.
לידה ג'ונס התנשף והוריד את פוקס מעליו. ג'ן הסתקלה סביב. בית הסוהר כבר לא ניראה באופק. "איפה אנחנו?" שאלה ג'ן. "בתחנה ליער צ'נסונצ'י." אמר ג'ונס והתיישב.
"שבי." הוא אמר לה. אבל ג'ן לא הקשיבה לו. היא היתה עשוקה בלעקל את כל המידע שגילתה ליפני כמה דקות כולל את מה שקרה. איפה ההורים האמיתיים שלה? הם חיים? את זה היא לא יכלה לישאול את ג'ונס. אבל היו כמה שאלות שהיא כן יכלה לישאול.
"למה ראש הקסמים חטף אותי?" שאלה ג'ן.
ג'ונס הירהר רגע, ואז ענה לה. "אני לא יודע. באמת ניסינו לברר את זה." הוא אמר וקם כשראה אוטובוס עם השלט "צ'נסונצ'י". כמה אנשים נעצו מבט בפוקס. הם לא היו רגילים ליראות יצורה מוזר שכזה.
ג'ונס הבחין בזה ותוך כדי שהוא עלה לאוטובוס הוא לחש לו "תתנהג כמו כלב."
פוקס ירד על ארבע ונבח על אישה תמימה ניכנסה.
ג'ן ניכנסה והתישבה במושב ליד ג'ונס. פוקס קירטע עליהם על ארבע ונבח.ג'ן הרימה אותו. "אתה לא חייב לינבוח כל הזמן." היא אמרה לו כשהוא בא לינבוח שוב.
"איפה כל הבגדים שלי? והדברים שלי?" שאלה ג'ן את ג'ונס. "לקחנו אותם מהבית של ראש הקסמים והבאנו אותם למעורה שבצ'נסונצ'י." הוא אמר. פתאום ג'ן הרגישה עיפות. היא עצמה עניים ונירדמה.