הרפתקאות אופוסומן-פרק-6

ג'רי נראה כועס, הוא הסתכל על רובוט-זומבי כאילו הוא עומד לרצוח אותו, "אתה?!" שאל ג'רי, בכעס, "כן" אמר רובוט-זומבי "יש בעיה?", "כן!" צעק עליו ג'רי, אבל רובוט-זומבי נראה רגוע, "הבעיה היא שאתה שותף שלי!", "אם יש פה בעיה, אז היא אתה!" צעק רובוט-זומבי, שהתחיל לכעוס, אבל הוא לא הצליח להפחיד את ג'רי. ככה התחילה שנאה גדולה ביניהם. אחרי זה שניהם התחילו לקלל אחד את השני, ולזרוק אחד על השני סלעים, שהיו בחדר, אבן אחת פגעה לדני בראש, "למה יש בכלל סלעים במרפאה?!" הוא שאל בעצבנות, "ותפסיקו לזרוק אחד על השני סלעים!", אבל הם לא הקשיבו, אחרי כמה זמן דני החליט פשוט להרדים אותם, הוא הרדים ראשון את רובוט-זומבי (ברור, הוא הרבה יותר מסוכן). "החלטה טובה דני" אמר אופוסומן, וקרץ "היי מה אתה עושהההה…" הוא שאל, ונרדם. דני הוציא את הטלפון, "הלו?", הוא אמר "הלו? כן, מי זה? דני?" אמר האיש השני "לא, זה הרופא לאקספוזיציה" הוא אמר בציניות, "יופי, מה אתה רוצה דני?" האיש שאל, "הטיסה עוד שעה…", "שוב?!", "כן, כן, שוב" אמר דני, "אם זה יקרה עוד פעם אחת, אז אני לא יהרוס את הטיסה, כמו שביקשת", "לא! לא!" צעק דני "זה לא יקרה שוב, אסור שהם ידעו על סולתן! או על נשק יום הדין!" דני אמר בהתרגשות, "בסדר!" אמר האיש. אחרי חצי שעה אופוסומן, ורובוט-זומבי התעוררו. "בואו מהר!" צעק עליהם דני, "הטיסה!" צעקו אופוסומן, ורובוט-זומבי ביחד, והתחילו לרוץ. "אחרי!" צעק רובוט-זומבי, "למה דווקא אחריך?" שאל אופוסומן, "כי אני יודע את הדרך למטוס!" הוא צעק עליו, הוא נראה כועס, אבל אז אופוסומן שם לב שהפרצוף שלו תמיד נראה כועס, אז אי אפשר להבדיל מתי הוא כועס באמת, או מתי הוא לא כועס, אז בוא הניח שעכשיו הוא לא כועס. "אוקי" אופוסומן אמר ושניהם רצו אל המטוס, רובוט-זומבי שם לב שאופוסומן רץ יותר מהר ממנו, אז ההוא החליט להפעיל את טילי הישבן שלו, "אסטה לה ויסטה בייבי!" אמר רובוט-זומבי לאופוסומן, והתחיל לרוץ הרבה יוותר מהר, "וואו" אמר אופוסומן, שלרגע אחד באמת חשב, שרובוט זומבי יותר מהיר ממנו, אבל אז הוא ראה את טילי הישבן, "הנה המטוס!"
צעקו שניהם, רובוט זומבי היה יותר מדי מהיר, ולא יכל לעצור, ואז הוא התנגש בקיר שליד הכניסה למטוס, אופוסומן הגיע בהליכה, וצחק עליו, "אידיוט" הוא אמר, ונכנס למטוס, "אני נשבע, אני נשבע לך שאני יחסל אותך, אחרי המשימה!" צעק רובוט-זומבי, "בכיף!" אמר אופוסומן. רובוט-זומבי נכנס למטוס, וחשב "מסכן, האמת שאני קצת מרחם עליו, הוא לא מודע לזה שסיכויי ההישרדות במשימה הזאת… נמוכים מאוד. אני מחבב אותו!". "שלום" אמר רובוט-זומבי לטייס, "שלום" הוא השיב, "איזה שעיר!" חשב רובוט-זומבי "ממש כמו איש מערות!"

המשך יבוא…