היי :)
פעם ראשונה שאני מפרסם פה סיפור, זה סיפור שאהבתי לכתוב אותו בזמני הפנוי.
אשמח לקבל ביקורת כלשהי או סתם תגובות :)
תודה רבא שקראתם!

כוח הסודות- פרק 1+2

19/10/2013 415 צפיות תגובה אחת
היי :)
פעם ראשונה שאני מפרסם פה סיפור, זה סיפור שאהבתי לכתוב אותו בזמני הפנוי.
אשמח לקבל ביקורת כלשהי או סתם תגובות :)
תודה רבא שקראתם!

פרק 1:
סבא! עוד אחד!
מצטער דני, אני חייב ללכת, נתראה מחר?
ברור! מחר תוכל לספר לי איך הקוסם הצליח לברוח מהלוחם הרשע?
סבא מלמל לעצמו משהו…. ואז קם ואמר להתראות.
כעבור 6 שנים.
עברו כבר שש שנים, ואין זכר לסבא.
אמא תמיד מנסה להסביר לי שקיבל הצעה לנסיעת עסקים, אבל אני יודע שזה לא נכון.
סבא בחיים לא היה עוזב בלי לסיים את הסיפור.
דני! יום ראשון של התיכון! מהר האוטובוס תכף יוצא…
אחרי שהגעתי לבית הספר, סרקתי את המקום.
לאחר מכן, עברתי ליד חדר המורים.
חדר המורים נראה כמו חדר מורים רגיל, קפה ופינוקים שאמורים לגרות את הילדים.
היחידה שהיית שם היית המורה שאמורה להיות המחנכת שלנו.. זיהיתי אותה לפי התמונה שקיבלנו במייל.
מיד לאחר המבט הקצר, שמעתי בקריזה שקוראים לכל התלמידים החדשים שאמורים להיות בכתה י'2.
הגענו לחצר בית הספר, המנהלת עמדה שם עם עוד כמה מורות.
תלמידים יקרים, אנו יודעים שזהו היום הראשון של השנה, ואנו מאד מאד מצערים להגיד זאת אבל…
כל התלמידים היו במתח לשמוע מה קרה… ואז המנהלת אמרה:
"מחנכת הכתה שלכם, נרצחה לפני כ5 שעות."
מה? זה לא הגיוני… ראיתי אותה לפני כמה דקות בחדר המורים!
המנהלת היית מופתעת למדי לשמוע זאת, ואז אמרה:
"אם אתה עדיין חושב כך, אתה מוזמן לגשת איתי לחדר המורים."
מיד הבנתי שלסיטואציה הזאת, זוהי לא התגובה הסבירה…
הגענו לחדר המורים, ואני לא יכולתי להאמין למראה עיני.
על רצפת חדר המורים, ראיתי את גופתה של המורה, מוכתמת בדם.
פרק 2:
מיד אחרי שראיתי מה קרה בחדר המורים, שחררו אותנו מוקדם הביתה…

כשחזרתי הביתה סיפרתי לאמא מה קרה, אבל.. לא סיפרתי לה מה ראיתי…
פחדתי שהיא תחשוב שיש לי קשר לזה..
צפיתי ביחד עם אמא בחדשות, וראינו את החדשות המצערות..
"טוב, אני הולכת להכין אוכל." אמרה אמא.
הסתכלתי על הטלויזיה במשך כמה דקות, עד שראיתי משהו..
ראיתי את המנהלת מדברת עם מישהו.. לבוש שחור ומוזר.. משום מה הוא נראה לי די מוכר…
***

היום השני של בית הספר היה נחמד מאד, הייתה לנו היכרות עם המחנכת החדשה.
מסתבר שהיא ממש נחמדה אחרי הכל…
שמתי לב לכל הבנים ובעיקר לבנות… וחשבתי עם מי אוכל להיתידד.
ניסיתי לשכוח מכל הסיפור המוזר ופשוט להיות כמו כל ילד רגיל.

שהגיע זמן ארוחת הצהריים הלכתי לקפיטרייה.
כמובן שהיית לי בעיה של מקומות ישיבה, אז ניסיתי לפתור אותה.
ניגשתי לשולחן שבו ישבה מעיין כהן, שנראתה חמודה לדעתי.
שאלתי אותה אם אוכל להיתישב לידה, ותאמינו או לא, היא הסכימה! :)
אז היא מיד שאלה אותי- "מוזר הקטע עם המורה אה?"
"אה.. כן מאד מוזר.."
"טוב… אל תכחיש, אני יודעת מה ראית"
"אה כן! ראיתי בחדשות את ההלויה שלה…"
"לא לא…. בחדר המורים.. אני חושבת שהיא לא מתה…"
"ע-על מה את מדברת? המנהלת אמרה שהיא.." מעיין קטעה אותי: " דני, אני יודעת מה ראית.
אני הייתי שם לפניך, היא ענדה שעון מוזהב, ועל הגופה, הוא לא היה."
ואני ואתה ראינו אותה בערך 5 דקות לפני שהמנהלת קראה לנו.. משהו מוזר פה!"
הדבר הראשון שעלה לי בראש זה זה- איזה בחורה לעניין…
"טוב, אני הולכת לחקור, אתה בא או לא?"
"מה? אבל עוד מעט יש שיעור.."
"נו אל תיהיה כזה חנני.. בחיים לא הברזת?"
"בסדר, אני אבוא איתך."
***
הגענו לחדר המורים, החדר היה נעול.
מעיין שלפה סיכת שיער משיערה הצהבהב, ומיד ניסתה לפרוץ את המנעול.
למרבה הפתעתי היא הצליחה, נכנסנו וסגרו מאחורינו את הדלת.
הדם עדיין היה שם, מעיין ואני הסתכלנו מקרוב.
"זה לא דם!" צעקה מעיין
"זה לא דם!! אני יודעת! זה צבע!!!"
הסתכלתי שוב והבנתי שהיא צודקת, נדהמתי.
טוב נו, בו נציץ בתא שלה..
"מה ? את רצינית?"
"חייבים לחקור את זה דני.."
פתחנו את התא בעזרת סיכת השיער של מעיין, לא היה שם כלום מלבד רדיו קטן, ופתח למפתח.
מעיין ניסתה להכניס לחור את סיכת השיער, אבל לא הצליחה.
הצעתי לה שנפעיל את הרדיו, וזה מה שעשינו.
ומיד שמענו את זה:
"בפתח הסודי, לא רחוק מפה, תמצאו עולם מופלא, בו סודות ומלחמות, אנשים שנאבדו, נרצחו או נהרגו.
הדברים הרעים, נגרמים ע"י אנשים טובים, הפתעות ומסעות לכם מחכים, האם אתה מוכנים?"


תגובות (1)

ברוך הבא לאתר!
הסיפור נראה מאוד מגניב
אני מציאה לך לשים תמונת פרופיל מניסיון זה יגרום לאנשים להתייחס אליך ברצינות

19/10/2013 13:15
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך